זכרון אהרן עג

ותהר ותלד מה הורתה שלא בצער אף לידתה שנשים צדקניות לא היו בפתקה של חוה ולולא דברי חז"ל הי' מקום לומר שזכות משה גרם זאת שלא הי' לאמו צער לידה והריון והנה מסתמא היא לא החזיקה עצמה לצדקת ותלתה בדבר בזכות משה וז"ש ותהר ותלד בלי צער ותרא אותו כי טוב הוא ר"ל שנתמלא הבית אורה והסכימה בדעתה שזכותו גרם לה שלא הי' לה צער לידה: ויהי בימים הרבים ההם וימת מלך מצרים ויאנחו בני ישראל מן העבודה ויזעקו ותעל שועתם אל האלקים מן העבודה וישמע אלקים את נאקתם וגו' הנה כבר דקדקו המפורשים על לשון הכתוב שאמר ויהי בימים הרבים וימת הא אין אדם מת בימים רבים ולאיזה צורך כתיב כלשון הזה וגם קשה מה שאמר ויאנחו בני ישראל מן העבודה ויזעקו וכתיב על מלת ויזעקו ועם אתנחתה דמשמע שלא זעקו אל הקב"ה וגם לשון ותעל שועתם אל האלקים מוכיח כן ששועתם עלה מעצמם אל האלקים וצריך ישוב, ונראה עפ"י מה שאמר האלשיך הקדוש על פסוק אלמנה ויתום לא תענון אם ענה תענה אותו כי אם צעק יצעק אלי שמוע אשמע צעקתו דהדרך אם איש גבר אלם הוא עושק את האלמנה או את היתום היא מקוננות על בעלה ואומרת אילו הי' בעלה חי לא הי' יכול לעשוק אותי כי הוא הי' מציל אותי וכן היתום אומר אילו הי' אבי חי הי' האיש הזה ירא לעשות עמי רע והנה לפי זה שניהם מתמרמרים על צערם זו על בעלה וזה על אביו שנלקחו מהם ואעפ"י שצעקתם לא הי' אל ה' ממש מ"מ הקב"ה שידע שהוא לקח מהאשה את בעלה ומהיתום את אביו לכן צריך הוא לנקום נקמתם וזהו שאמר כי אם צעק אעפ"י שאינו צועק אלי מ"מ יצעק אלי לפי שאני הוא הגורם לכן שמוע אשמע צעקתו ועל דרך זה יש לומר גם כאן כי פרעה הרשע תחת שהי' לו לעשות עם בני ישראל כל טוב הוא לא ידע את יוסף ועשה עמהם רע כל מה דאפשר והימר את חייהם בעבודה קשה בחומר ובלבינים והם לא יכלו להושיע ולהציל את עצמן ולא נשאר להם רק הבטחון בה' שבמהרה יבוא אידו ופתאום יבוא עליו שברו ועי"ז ישיב אל לבו ויחזור ממעשיו הרעים אבל אחר שראו שימים רבים לחצם ודחקם ולא באו עליו צרות וגם שמת בדרך כל הארץ ולא במיתה משונה מעתה זעקו לית דין ולית דיין ולא זעקו אל ה' כי ראו שאינו משגיח עליהם ולזה אמר ותעל שועתם אל האלקים כלומר שבזעקתם פגעו כביכול בכבודו של הקב"ה לכן שמע את צעקתם ויזכור להם את ברית אבותיהם אברהם יצחק ויעקב ודוק: ומשה הי' רועה את צאן יתרו וגו' וירא מלאך ה' אליו בלבת אש מתוך הסנה וירא והנה הסנה בוער באש והסנה איננו אוכל ויאמר משה אסורה נא ואראה את המראה הגדול הזה מדוע לא יבער הסנה וירא ה' כי סר לראות ויאמר אליו אלקים מתוך הסנה ויאמר משה משה ויאמר הנני ויאמר אל תקרב הלום של נעלך מעל רגלך כי המקום אשר אתה עומד עליו אדמת קודש הוא ויאמר אנכי אלקי אברהם אלקי יצחק ואלקי יעקב ויסתר משה פניו כי ירא מהביט אל האלקים. הנה זה הי' המראה הראשונה שהראה הקב"ה למשה והדיבור הראשון שדיבר עמו וצריך להבין לאיזה תכלית היתה המראה בסנה בוער באש ולא הי' כן לפניו