זכרון אהרן סט

ירע הדבר בעיניו אלא יעשה בטוב לבב ואז יקבל עליו שכר שנקרא חסד של אמת. וזאת אשר אמרתי באסיפת וסעודת הח"ק דפה עירנו ער"ח אדר תרס"ג לפ"ק. ויקרבו ימי ישראל למות ויקרא לבנו ליוסף ויאמר לו אם נא מצאתי חן בעיניך שים נא ידך תחת ירכי ועשית עמדי חסד ואמת אל נא תקברני במצרים וכתב רש"י ז"ל חסד ואמת חסד שעושין עם המתים הוא חסד של אמת שאינו מפצה לתשלום גמול והקשו המפורשים הא אמרינן במס' נדרים דף פ"ג ע"ב הי' ר' מאיר אומר מאי דכתיב והחי יתן אל לבו דיספד יספדוני' דדלוי' ידלוני' דיקבר יקברוני' א"כ גם החסד שעושין עם המתים גומלים לי' ומתרצים שמן המת עצמו אינו מקבל גמול אלא מאחרים ולי נראה ליישב בשאקדים למצוא טעם נכון על המנהג בכל תפוצות ישראל לעשות משתה בכל שנה אי בכל ג' שנים ביום קבוע אצל הח"ק וגם נכתבה ונחתמה תקנה ההיא בתוך שאר תקנות החברה לחוק ולא יעבור מקדמת דנא מאבותינו הקדושים אשר בארץ המה ובודאי הי' להם טעם הגון ונכון לעשות תקנה זו ומאחר שבדור הזה רבים מעמי הארץ מתפרצים נגד תקנה זו בטענה ומענה שאינו נכון לפזר ולחלל ממון של הקדש על אכילה ושתוי' וכיוצא בו ושיש לכסף זה מוצא לדבר מצוה לצדקה עם עניים וכו' ואם כל מה שתקנו הראשונים ז"ל בודאי הוטבעו על אדני פז ואין צריכין חזיק מ"מ יגעתי ומצאתי להביא עליהם ראי' מן השכל ומן הכתיב ומן הקבלה, והיא, שאעפ"י שמיתת האדם הוא מוכרח ומחויב מן הטבע ואין מנוס מפניו ובעל כרחך אתה מת בכל זאת האדם ירא ממנו וחרד מפניו וחיל ורעדה יאחזימו כשיזכור אותו ולכן שמו חכז"ל זה לתקנה ברוקה ומנוסה למי שפגע בו מנוול זה שיזכור לו יום המיתה לפי שאז ילך בוודאי ממנו כל תאות לבו ולא יחטא אי לזאת ימנע האדם את עצמו מלבא אל אסיפת הח"ק כי שם יתיעצו ויתועדו יחדיו על מצית ביקור חולים ושמירתם כשהם סמוך למיתה וגם אח"כ על צרכי קבורה והלוי' ושאר הענינים הנצרכים לב"מ לכן לבל ימנע האדם את עצמו מן המצוה הגדולה הזאת שאין למעלה הימנה לכן תקנו שיאכלו וישתו וועד הזה ועי"ז יבואו שם כי טוב לב משתה תמיד וזה שאמר קהלת טוב ללכת אל בית אבל מללכת אל בית משתה כלומר שטוב לעשות תקין שילכו בני אדם לבית האבל וזה יהי' אם יודעים שבהליכה זאת ילכו גם אל בית המשתה ומ"ם מלכת היא מ"ם הסיבה ונותן טעם לדבריו באשר הוא סוף כל אדם והחי יתן אל לבו ולא ילך לשם כי די' לצרה בשעתה לכן יעשו משתה ואז ילכו שם, וגם מן הקב"ה דאיתא בבא בתרא דף י' ע"א הוא הי' אומר עשרה דברים קשים נבראו בעולם הר קשה ברזל מחתכו ברזל קשה אש מעפעפו אש קשה מים מכבין אותו מים קשים עבים סובלים אותי עבים קשים רוח מפזרתן רוח קשה גוף סובלו גוף קשה פחד שוברו פחד קשה יין מפיגו יין קשה שינה מפכחתו ומיתה קשה מכולם וצדקה מצלת מן המיתה שנאמר וצדקה תציל ממות על כן הנה אמר התנא בפירוש שאעפ"י שגופו של אדם קשה וחזק שיכול לסבול כן