זכרון אהרן נח

וכו' ועתה נשוב לבאר כוונת יהודה שאמר מה בצע לפי שהם רצו להורגו וע"ז אמר יהודה שאין בזה שום תועלת לנו אדרבא השנאה מאבינו תתגדל עלינו דאף אם בצנעה נתרגנו א"כ יהי' מת ונשתכח מלב ומקבל תנחומין וממילא תשרה עליו השכינה כיון שלא יהי' לבו עצב וממילא התגלה לו הדבר לכן טוב שנמכרנו ולא ישתכח מן הלב ולא יקבל תנחומין עליו ולא תשרה עליו השכינה א"כ בשום אופן לא תתגלה לו הדבר וזה שאמר מה בצע כי נהרוג את אחינו וכסינו את דמו כלומר מה תועלת יש לנו במה שנהרגנו וכי כסינו את דמו כלומר אי איפשר שאם נהרגנו שנוכל לכסות את דמו לפי שאז יקבל עליו תנחומין ויגלה לו הקב"ה אלא לבו ונמכרנו וכו' ואז לא יקבל עליו תנחומין ולא תשרה עליו שכינה ודוק: ויקומו כל בניו וכל בנותיו לנחמו וימאן להתנחם ויאמר כי ארד אל בני אבל שאולה ויבך אותו אביו פירש"י ז"ל שלכך מאן לפי שרק על המת נגזרה הגזירה שישתכח מן הלב אבל לא על החי וסבר שמת ולי נראה על דרך הפשוט דיש לדקדק לשון ויקומו הי' לו לומר וילכו גם מה שאמר ויבך אותו אביו שאמר רש"י ז"ל שקאי על יצחק וזה דרך דרש שפשוטו משמע שקאי על יעקב ונראה דהנה יש ב' אופני תנחומין הא' הוא כשהאדם משתתף בצערו של חבירו ואומר לו עמך אנכי בצרה על שברך צערך גם צערי וחסרונך גם חסרוני והוא תנחומין של אמה כי צרת רבים הם חצי נחמה לא כן אם חבירו רוצה לנחמו ואומר לו מה לך כי נזעקת הלא נשאר לך עוד כהנה וכהנה אז באמת אין זה נחמה כי אם תוכחה לאבל וזהו שאמר הכתוב ויקומו כל בניו וכל בנותיו כלומר שהיו מקימים את עצמם בלא נפילת אפיים כל' דייקא שהיו כולם נצבים לפניו ובזה היו רוצים לנחמו במה שהיו מראין את עצמן לפניו שהן כולן בניו ובנותיו ואין לו לדאוג ולבכות על בן אחד לזה וימאן להתנחם לפי שלא שתפו עמו בצערו אדרבא היו כמוכיחים אותו וזה שאמר ויבך אותו אביו כלומר שלא הי' בוכה על יוסף שום אדם רק אביו לבדו: ויאמר יוסף וכו' וכל אשר יש לו נתן בידי ואיך אעשה הרעה הגדולה הזאת וחטאתי לאלקים. והנה צריכין להבין דברי יוסף אלו ונראה דהנה איתא בפרקי אבות אם אין אני לי מי לי ונראה הכוונה דבכל אדם הלב טוב וטהור ורוצה לעשות רצון בוראו ולעבדו כמו שאנו אומרים רצוננו לעשות רצונך ומי מעכב שאור שבעיסה מעכב הוא היצר הרע הוא המלאך המות הפונה את לב האדם מן הטוב אל הרע וכמו שאמרו ז"ל היא שילבש שחורים ויתעטף שחורים ויעשה מה שלבו חפץ והנה הלשון קשה מאד דמשמע שילך אחר תאות לבו ולפי הנ"ל ניחא דוודאי הלב טוב הוא ומי מעכב שאור שבעיסה מעכב ועי"ז שמענה את עצמו ולובש שחורים ומתעטף שחורים ילך ממנו היצר הרע ואז יעשה רק מה שלבו חפץ כלומר אז יעשה ממילא רצון אביו שבשמים, ותנה אם רוצה לחיות מושל ומלך על העם שיהיו משועבדים תחתיו וישמרו מצותיו אז וודאי מן הראוי שיהי' צדיק וירא אלקים לפי שבכל עת צריך האדם ללחום עם יצר הרע שלא יפול במצודתו ולפ"ז הרשע נקרא