זכרון אהרן נה
Zichron Aharon 55 · זכרון אהרן · free full Hebrew text
Open in the reader →וישמור אותו בכל אשר ילך וגם יהי' עם בניו בגלות כמו שאמר ופרצת ימה וקדמה צפנה ונגבה עשה את האבן אשר שם מראשותיו למצבה והי' לו באמת לבנות מזבח כמו שעשו אבותיו אבל לפי שהוא הי' אז לבדו כי במקלו עבר את הירדן וגם הי' דל ולא הי' מאומה בידו לכך הי' צריך להסתפק עצמו במצבת אבן אחת ותחת המזבח אשר הי' לו לבנות עשה כפלים לתושי' ועשה מה שהי' ביכלתו לעשות ושינה את שם העיר אשר הי' שמה לוז לראשונה לשם בית אל וגם מצבת אבן עשה ובאמת כאשר שב מבית לבן לבית אביו ציוה ה' אותו ואמר לו קום עלה בית אל ושב שם ועשה שם מזבח לאל הנראה אליך בברחך מפני עשו אחיך לפי שאין די במצבת אבן לדבר גדול כזה אבל צריך לבנות מזבח וכן עשה וכתיב ויביא יעקב לוזה היא בית אל וכל העם אשר אתו ויבן שם מזבח נתן טעם למה לא בנה מתחלה מזבח לפי שאז הי' לבדו ועתה הי' עם עמו אשר עזרוהו לזה וכן כאשר נפטר מעשו אחיו בשלים ובא לשכם קרא שם המקום סוכות והציב שם מזבח על שנעשה לו שם נס שהושיע לו ה' מיד עשו אחיו, וכן אבותינו במדבר קראו למקומות שנעשה להם שם נסים על שם המאורע ע"כ קרא שמה מרה לפי שהמים היו מרים וימתקו שם המים וכן במלחמת עמלק כתיב ויבן משה מזבח ויקרא שמו ה' נסי וכן ויקרא שם המקום ההוא תבערה כי בערה בם אש ה', וכן ויקרא שם המקום ההוא קברות התאוה כי שם קבנו העם המתאוים. וכן שאר מקומות ואבותינו הקדושים רצו בזה לעשות סימנים וציונים לבניהם אחריהם אחרי שספרו והגידו להם איש מפי איש את כל המראות והנסים והנפלאות שנעשה להם במקומות האלה למען ידעו דור אחרון את גדולת ה' ונפלאות אשר עשה עמהם במקומות האלה וכשיבואו לשם יהי' להם למיסר ואמרו במשנה ברכות הרואה מקום שנעשה בו נסים לישראל אומר ברוך שעשה נסים לאבותינו במקום הזה וע"כ צריכין לומר כן שתכלית קריאת שמות הללו לכל המקומות האלה הי' רק לנו עם בני ישראל ובוודאי הגוים שהיו יושבים אז שם לא קבלו שמות הללו אשר קראו אותם אבותינו ולכן גם כאן יש לומר שיעקב אבינו שאבק עם מלאך והמלאך לא יכול לו קרא שם המקום פניאל בחירק שהי' נס גדול כי השי"ת אמר למשה רבינו כי לא יראני האדם וחי וכן ישראל במתן תורה אמרו דבר אתה עמנו ואל ידבר עמנו אלקים פן כמות ומנוח ג"כ אמר מות נמות כי אלקים ראינו לכן אמר כי ראיתי אלקים פנים אל פנים והנצל נפשי וגם יש בו רמז גדול והוא כל זמן שישים האדם פניו נגד פני ה' ואומר שויתי ה' לנגדי תמיד אז הנצל נפשו אבל אם שב ממנו ופנה אליו עורף אז לא יצליחו מעשיו וזה שאמר הכתוב כי ראיתי אלקים פנים אל פנים עי"ז ותנצל נפשי אבל כאשר עבר את פנואל כלומר כאשר פנו מעם אל אז הוא צולע על יריכו:
ויאמר עשו יש לי רב אחי יהי לך אעיר לך ויאמר יעקב וכו' כי ע"כ ראיתי פניך כראות פני אלקים ותרצני ויל"ד עשיו שהי' בעל מדות רעות יאמר ליעקב יהי לך אשר לך ואינו רוצה לקבל מתנה ונראה דלהיפך הי' כוונתו, דהנה במתנה יש להבחין שתי בחינות האחד בחינת הנותן דהנותן צריך ליתן כפי ערכו אם הוא עשיר צריך ליתן מתנה חשובה ואם הוא