זכרון אהרן נג

את נורא המקום הזה כלומר מה נורא ואיום המקום הזה והוא מדת הדין אין זה כי אם בית אלקים דייקא שהוא משכן הדין אבל וזה כלומר הדרך השני שהוא על דרך הצלחה שהוא דרך השמעה והמנוחה הוא שער השמים: ויצא יעקב מבאר שבע וילך חרנה פירש"י על לשון ויצא שיציאת צדיק מן העיר עושה רושם פנה הודה פנה זיוה פנה הדרה לכך נאמר ויצא והנה יש להבין מפני מה לא פירש רש"י ג"כ אצל יציאת אברהם מאור בשדים כשאמר לו הקב"ה לך לך מארצך וכו' וכתוב שם אח"כ ויצא אברהם וכו' ונראה ביאור נכון על זה דהנה עשיית רושם אין שייך לומר כשיצא מעיר אלא אם אנשי עירו טובים בדרכיהם ומעשיהם ורוצים לילך בדרכיו והוא הרביץ להם תורה ומצות והצליח ועשה פרי במעשיו אזי יציאת צדיק עושה רושם וניכר פרידתו מעליהם כי עד עתה הוא הראה להם דרך ה' אשר חיים הוא להם ועתה נשארו כצאן בלא רועה אבל אם אנשי עירו הם רעים וחטאים ועשו הרע בעיני ה' ולא שמעו בקולו של אותו צדיק לקבל תוכחותיו ואיש הישר בעיניו עשה ואדרבא שמבזים אותו ואת דרכו הטוב ואז בוודאי אין יציאתו עושה רושם שהרי לא חסר עתה להם מאומה ולכך כשיצא אברהם מאור כשדים שאותו הדור היו רעים וחטאים אין יציאתו עושה רושם אבל יעקב אבינו כשיצא מבאר שבע שהוא ארץ מולדתו ושם גם אבותיו עשו פרי שהיו מגיירים כמת נפשות והיו שומעין בקולו של יעקב לכן פירש"י שיציאתו עשה רושם וק"ל: ויחלום והנה סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמים והנה מלאכי אלקים עולים ויורדים בו ומדייק רש"י עולים תחלה ואח"כ יורדים איפכא הוול"ל אלא שמלאכי חו"ל וכו' ע"ש ולי נראה כוונה אחרת דהנה זה ידוע ההפרש שבין אדם למלאך הוא שהמלאך נקרא עומד לפי שנברא רק מרוחניית ובלי גשמיית וכמו שנברא כך יקום לעולם אבל האדם נקרא מהלך לפי שיכול לילך ולהתגדל ממדרגה למדריגה עד מעלה העליונה דכתיב ותחסרהו מעט מאלקים והנה בכל יום ויום שהאדם מהלך בעיינו ובשכלו הוא מכיר יותר גדולת הבורא ומבין נפלאותיו אשר נמצא בברואיו ואז הוא מכיר מך ערכו וקטנותו וכמו שכתב הרמב"ם ז"ל תכלית הידיעה היא שלא נדע דהאדם שהוא בער ולא ידע כלום מגבורת הבוי"ת זה אינו מכיר קטנות עצמו ולכן יתגאה כמה פעמים והנה סולם יש לו שליבות רבות שהאדם יכול לילך בו משליבה לשליבה אף דמתחלה הוא מגושם מחומר כמו עפר מן האדם ואח"כ יכול לצרף את עצמו מזוקק שבעתיים עד שמגיע למדריגה העליונה ותחסרהו מעט מאלקים ואז כשמגיע למדריגה זו אז רואה בעצמו שפלותו ומך ערכו וזה שאה"כ ויחלום והנה סלם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה כלומר כמו שהסלם שיכולין לילך בו משליבה לשליבה כך בני אדם יוכלו לעלות ממדרגה התחתונה אל מדרגה העליונה והנה מלאכי אלקים פי' הצדיקים הנקראים מלאכי אלקים עולים פי' כשהם עולים במדרגתם ומכירים גדולת הבורא אז יורדים בו כלומר בעצמם ומכירים שפלותם כמה הם מרוחקים מגדולת הבורא יתברך ודוק: חסלת פ' ויצא.