זכרון אהרן מד

ונראה דהנה כתיב לעיל ואלה תולדות ישמעאל בן אברהם ולמה לא כתיב גם שם אברהם הוליד את ישמעאל כמו שכתוב כאן גבי יצחק ונראה דהנה אם האב הוא חכם וגדול הדור ומפורסם במעשיו והבן אינו חכם וגדול כ"כ אז הבן מתיחס באביו ויאמר אני בנו של פלוני המפורסם ואם הדבר להיפך שהבן חשוב ומפורסם יותר מאביו אז האב יתיחס עצמו ויתפאר ויאמר פלוני החשוב הוא בני והנה למעלה אצל ישמעאל מצד עצמו לא נמצא בי חשיבות גדול רק התיחס עצמו שהוא בן אברהם אבל אברהם לא התיחש בו שהיא אבי ישמעאל אבל גבי יצחק אשר הלך בדרך הטוב והישר כמו אברהם ועלה נתעלה כמוהו בגדולה ובעושר עד שגם אברהם התיחס עצמו ביצחק בנו והי' לו לכבוד ותפארת כמו שיצחק הי' מתפאר את עצמו עם אביו אברהם וזה שאה"כ אלה תולדות יצחק בן אברהם שהי' ליצחק לכבוד שאביו הי' אברהם ושלא תאמר שרק זה הי' יחוס של יצחק שהי' בנו של אברהם ע"ז אמר אברהם הוליד את יצחק כלומר שגם אברהם תתיחס עם יצחק לפי שהי' חשוב וע"ז פי' המדרש כפל לשונו של הפסוק כתיב עטרת זקנים בני בנים פי' לפעמים נמצא שמתכבדים הזקנים בבני בנים כאשר הם נתפרסמו בעולם ואמר האבות עטרה לבנים באשר האבות המה גדולי הערך ויקרי המעלה אז המה עטרה לבנים וע"כ אמר כאן יצחק בן אברהם והבנים עטרה לאבות שנאמר עטרת זקנים בני בנים וע"כ אמר אברהם הוליד את יצחק שגם לאברהם הי' יצחק עטרת תפארת: ואלה תולדות יצחק בן אברהם אברהם הוליד את יצחק פירש"י ז"ל יעקב ועשו האמורים בפרשה, אברהם הוליד את יצחק לאחר שקראו אברהם הוליד את יצחק ד"א לפי שהיו לצני הדור אומרים מאבימלך נתעברה שרה וכו' לכן אמר אברהם הוליד את יצחק עי"ש וקשה הא לצני הדור ההוא לא היתה עוד התורה לפניהם ולאחר שנתנה תורה אין אנו צריכים לעדות זו שהרי כמה פסוקים מעידין על זה, כי ביצחק יקרא לך זרע וכן קח נא את בנך את יחידך את יצחק וכן הרבה, לכן נ"ל טעם הפסוק שרוצה לישב שלכאורה צריך להבין שבכל פרשה זאת שנכתבו בה ספורי חיי יצחק אע"ה שזרע ומצא מאה שערים וגם מעשה הבארות וכו' וגם עד יום מותו לא מצאנו שעשה דבר מה שתראה לנו גידל צדקתו ויראתו כמו שמצאנו אצל אברהם ויעקב אבותינו ע"ה שלחמו מלחמות ה' ועמדו בנסיון כמה פעמים זה בכה וזה בכה ונ"ל הטעם עפ"י דמיון לנער אחד שאין לו מחייתו אצל אביו כי עני הוא ודל וצריך לבקש טרף לנפשו מיגיע כפי מה עשת קיבץ איזה זהובים מהקרובים וקנה לו קופת רוכלין והלך לכפרים מבית לבית ויהי איש מצליח כל כך עד שבימים אחדים הרויח איזה מאות זהובים ולא הלך עוד כפעם בפעם אל בני הכפרים אלא עשה לו מסחר בחנות בעיר ושם היתה ברכתו בכפלי כפלים עד שבשנים מועטות הי' עשיר גדול ונשא אשה וגם היא הביאה לו כמה אלפים לפי מעמדו וערכו ויולד לו בן ויגדל והנה זה הבן אינו צריך להתחיל ולבקש פרנסתו בקופת רוכלין כמו שעשה אביו אלא התחיל שם במקום שסיים אביו ועל הדמיון הזה הי' אצל אאע"ה ויצחק בנו שאאע"ה שאביו היה מעוע"ז והוא התחיל להכיר את בוראו והלך ממדרגה למדרגה ומנסיון אל נסיון