זכרון אהרן מג

אבל כאן גבי אברהם דכתיב בא בימים כלומר לא ע"י צער בניו ויפה אמר המדרש מכאן שעשה ישמעאל תשובה: ויאמר ה' אלקי אדוני אברהם הקרה נא לפני היום ועשה חסד עם אדוני אברהם הנה אנכי נצב על עין המים ובנות אנשי העיר יוצאות לשאוב מים והי' הנערה אשר אמר אלי' הטי נא כדך ואשתה ואמרה שתה וגם גמליך אשקה אתה הוכחת לעבדך ליצחק וכה אדע כי עשית חסד עם אדני וגו' וכאשר אמר כן הי' שטרם כרה לדבר והנה רבקה יוצאת וכדה על שכמה וגו'. והנה צריך להבין לאיזה צורך עשה העבד הנאמן הזה דבר שלא נצטוה מאת אדוניו והלך לקראת נחשים ושאל שלא כהוגן כמו שאמרו בגמרא ולא עשה שליחותו כמו שהשביעו אאע"ה שילך אל ארם נהריים עיר נחור שהוא ארצו ומולדתו ובודאי אמר לו שילך אל בית בתואל כמו שכתוב בסוף פרשה שלפני זה ששמע א"א שילדה רבקה לבתואל, ועוד קשה שגם כשבא אליעזר לבית בתואל אמר לא אוכל כי אם דברתי דברי וסיפר את כל המעשה וכל הניקוש שעשה. מה תועלת הי' לו בזה שידעו גם הם מזה. ונראה שאנו רואים שע"י ארבעה פעולות נעשים ונגמרים פעולות האדם והצלחתו הא' היא ההשגחה האלקיית כמו שכתוב גבי יוסף הצדיק ויהי ה' את יוסף ויהי איש מצליח, הב' הוא כשנולד במזל טוב כמו שאמרו בגמרא חיי בני ומזונא לאו בזכותא תליא מלתא אלא במזלא תליא ועוד אמרו הכל תלוי במזל ואפילו ספר תורה שבהיכל והג' הוא ע"י השתדלות רב כדכתיב ויד חרוצים תעשיר וקובץ על יד ירבה והרבה כדומה לו, הד' הוא המקרה גם זה נמצא בכמה פסוקים יעקב אמר ליצחק אביו כי הקרה ה' אלקיך לפני עיין בעקידת יצחק בפרשה זו שער כ"ב ובפרשת וישלח שער כ"ו שהרחיב והאריך בענין זה ותמלא נחת גדול ולזה אני אומר שאחר שראה העבד הנאמן שאדוניו מדקדק כ"כ בזיווג בנו האהוב שלא יקח אשה מבנות הארץ וגם שלא ישיב אותו לחרן הי' גם הוא רוצה לידע ולנסות אם כל הד' סיבות יסכימו לזה הזיווג ולזה אחר שאמר הכתוב שעשה כל מה שיכול לעשות שלקח עשרה גמלים וגם לקח כל טוב אדוניו בידו עמד בתפלה לפני הקב"ה ועשה נחשים ואמר הקרה נא לפני היום ועשה חסד וגו' שגם המקרה תסכים ולבסוף אותה הוכחה מעיקרא וכבר ע"י המזל ש"מ יום קודם יצירת הולד וכו' ולזה ספר אליעזר עוד פעם אחרת בבית בתואל את כל אשר עשה ואשר נעשה שגם הם יראו שזה הזיווג יהי' לטובה ואל ימנעו ממנו בתם אחר שכל הד' סיבות הסכימו כולם יחד ודוק. חסלת פרשת חיי שרה. פרשת תולדות. ואלה תולדות יצחק בן אברהם וכו' מדרש כתיב עטרת זקנים בני בנים האבות עטרה לבנים שנאמר ותפארת בנים אבותם הכניס עטרה לאבות דכתיב עטרת זקנים בני בנים וכו' עכ"ל