זכרון אהרן לד

פרשת וירא וירא אליו ה' באלוני ממרא והוא יושב פתח האהל כחם היום. והנה כבר דקדקו המפורשים הך כחום היום ורש"י פירש שהקב"ה הוציא חמה מנרתיקה בשביל אברהם שלא יבאו אורחים. ונראה דהנה בשירת דבורה כתיב כן יאבדו כל אויביך ה' ואוהביו כצאת השמש בגבורתו וגם זה קשה להבין ונראה דהנה שני מיני מוכיחים יש האחד שמוכיח ודורש ברבים בשביל כבוד או בשביל מנות ועיקר כוונתו אינו לש"ש, והשני אינו רודף אחר כבוד וממון רק עיקר כוונתו הוא לשם שמים להדריכם בדרך ישרה וללמד העם חוקים ומשפטים והחילוק בין אלו השנים הוא זה שכוונתו רק משום כבוד ופרסום זה נותן עיניו רק בעשירים ומכובדים כדי שיכבדו אותו אבל על עניים לא שם לבו כי מה לו לכבוד של אלו אבל זה שעיקר רצונו רק לשם שמים להדריך העם בדרך ישרה כולם שוים בעיניו בין עניים בין עשירים כיון שכוונתו רק לשם שמים א"כ מה לו עניים או עשירים. והנה זה ידוע דברים היוצאים מן הלב נכנסים אל הלב (עיין בחובת הלבבות) א"כ זה שכוונתו רק לשם שמים ודברים יוצאים מקירות לבו א"כ דבריו נכנסים בלב שומעיהם אבל זה שכוונתו רק כדי שיכבדו אותו מפיו יצא דעת ותבונה ושבע תועבות בלבו זאת התוכחה אינה נכנסת בלב השומעים ועי"ז לא שבו מדרכם הרע כיון שאינן יוצאין מן הלב אין נכנסין בלב והנה השמש זורחת על כל העולם ועל כל בריות האדמה על קטן וגדול בלי שום פני' וכבוד כך יהי' הרב מוכיח קטן וגדול עני ועשיר ואז יהי' דבריו נשמעים וזה שאמר כן יאבדו אויביך ה' כלומר על דרך זה יאבדו אויביך ונאבדה השנאה ותתגדל האהבה בלבם לאהוב המקום ולעבוד אותו וזה ע"י תוכחה ואוהביו כצאת השמש פי' באופן זה יהי' המוכיח כהשמש שהכל יהי' שוין אצלו ובעיניו עני ועשיר קטן וגדול לפי שאין רודף אחר הכבוד אלא כל מחשבותיו רק לשם שמים ללמד את העם תורה ומצות ולהשיבם מדרכם הרע ולא כוונת הפסוק שיאבדו הם עצמם רק מעשיהם הרעים וזה יהי' אם יהי' אוהביו פי' המוכיחים כצאת השמש וכו' ועל זה הדרך הי' אברהם אבינו שכל מעשיו היו לשם שמים היו מכניס אורחים כלומר מכניס אותם תחת כנפי השכינה והכל היו שוים אצלו כמו השמש וזה שאמר הכתוב והוא יושב פתח האהל כחום היום כלומר כמו השמש בלי שום פני' וכדפירשתי כהנ"ל וק"ל. וירא אליו ה' באלוני ממרא וגו' וישא עיניו וירא והנה שלשה אנשים נצבים עליו וירא וירץ לקראתם מפתח האהל וישתחו ארצה ויאמר אדני אם נא מצאתי חן בעיניך ער גמירא וכתוב כרש"י ז"ל פי' עליו כמו ועליו מטה מנשה והיינו לפניו מהו וירא וירא שני פעמים הא' כמשמעו והשני לשון הכנה (עיין שם). לכאורה קשה מה כל החרדה הזאת שחרד אאע"ה נגד ג' האנשים האלה שהתחנן, אליהם וירץ לקראתם ודיבר על לבם אל נא תעבור ואין נא אלא לשון בקשה שיעשו עמו חסד ויסורו אליו וכאשר הסכימו לעשות