זכרון אהרן לג

הגם הלום ראיתי אחרי ראי. ונראה לענ"ד דהא הקב"ה בעצמו אמר כי לא יראני האדם וחי וגם בתוכחה לאהרן ומרים אמר אם יהי' נביאכם בחלום אדבר בו וגו' וגם באברהם לא דיבר אלא במחזה וכן במתן תורה אמרו בני ישראל למשה דבר אתה עמנו ואל ידבר עמנו אלקים פן נמות וכן גבי מנוח ואשתו רתיב מות נמות כי אלקים ראינו ורק עם מרע"ה דיבר פנים אל פנים וע"ז היתה הגר מתמהת ומשתוממת על המראה שהמלאך דיבר עמה פנים אל פנים והי' באמת ספק אצלה אם זה שדיבר עמה הוא מלאך כי יוכל להיות שהוא רק בן אדם הנשלח אחרי' להשיבה והוא הי' יודע ששמה הגר ושהרתה ולזה אמרה וקראה למלאך ה' בלשון תמיה' אתה אל ראי כי אמרה הגם הלום ראיתי כלומר אחרי ראי שראיתיו ודיבר עמי פנים אל פנים אולי אינו באמת מלאך וזה נכון בעיני. התהלך לפני והי' תמים פירש"י התהלך לפני במצות מילה ותהי תמים. וצריך טעם למה גרם זה לבד שהי' מושלם בכל התורה ונראה דהנה כבר עמדו המפורשים לבאר הטעם למה המתין עד כה במצות מילה עד שהגיע לתשעים שנה. והנה יש לומר בזה הכוונה דהנה כבר אמרו טעם מצות מילה הוא כדי למעט בזה תאות אדם ויצרו ע"י הסרת ערלת בשר אמנם כבר מבואר עיקר הטעם בפסוק לקיים הברית אשר כרת אותנו והבדילנו מכל העמים וזה החותם בבשרנו להיות ניכר ונבדל מכל העמים והנה לפי טעם ראשון אין מקום למילה בימי זקנה שאז בלא"ה נתמעטה התאוה והיצר שכבר תש כחו לכך נתן לו הקב"ה מצות מילה בימי זקנתו להראות שאין טעם המילה כדי למעט בו התאוה רק שהבדלנו משאר העמים כהנ"ל. אמנם כבר פירש"י לעיל אצל נח שנאמר את אלקים התהלך נח וגבי אבותינו נאמר אשר התהלכתי לפניו נח ה' צריך סעד לתומכו אבל אבותינו הקדושים לא היו צריכים סעד שהיו יכולים בעצמם להשתדל ולקיים תורה ומצות. והכה מלת תמים אין שייך לומר אלא על איש שהוא תמים בכל מעשיו כאבותינו הקדושים שלא היו צריכין סעד ועזר כלל ולא גבר בהם היצר הרע אמנם על אדם כנח שצריך סעד אין שייך לומר עליו לשון תמים ומה שנאמר אצלו נח איש צדיק תמים כבר עמד רש"י בזה דלקמן כתיב אותך ראיתי צדיק ולא נאמר תמים אבל הענין כך הוא דהנה יש אדם אף שאינו במדרגה זו להקרא בשם תמים מ"מ בעיני שאר אנשים נראה כאילו הי תמים בכל מעשיו לפי שהאדם יראה לעינים וה' יראה ללבב וזה שאמר הכתוב נח צדיק תמים הי' בדורותיו דייקא הי' נראה כתמים אמנם כשדיבר אלקים עמו לא מכניהו אלא בשם צדיק ולא תמים והנה אף שנאמר מלת תמים אצל האבות זה לא הי' רק אחר המילה שעי"ז זכו להתהלך לפני הקב"ה בעצמם בלי סעד ועזר אבל קודם זה גם אברהם הי' צריך סעד כי לא הי' תמים עדיין וזה שאמר הכתוב התהלך לפני במצות מילה והי' תמים כלומר שעי"ז תהי' תמים ורק זה הי' חסר ממנו, ודוק. חסלת פרשת לך לך.