זכרון אהרן ל

ויאמר ה' אל אברם לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר אראך. והנה כבר דקדקו הראשונים מלת לך שהוא מיותר וגם סיפא דקרא שאמר אשר אראך ודברי רש"י ז"ל ידועים אבל נראין שאינן מספיקים כי גם לפירושו הי' לו לומר אשר אראה לך מהו לשון אראך וגם צריך לחקור מאיזה טעם העלים הקב"ה כעת עתה מא"א מקום תכלית נסיעתו ונראה לבאר בשנקדים תחלה שאר ספיקות עצומות שישנן בפ' זאת, א' למה נסה הקב"ה את א"א דוקא ולא מצינו שנסה צדיק א' לא לפניו ולא לאחריו, ב' למה ירד למצרים מפני כובד הרעב בארץ והכניס עצמו לסכנות נפשות ולא בטח בה' אשר הבטיחו בכל טוב והא כתיב ברעב פקדך ממות ואין מחסור ליריאיו וגם למה לא אמר ה' לאברהם שלא ילך למצרים כמו שאמר ליצחק כשהי' הרעב בימיו אל תרד וכו', ג' האיך סמך עצמו על נס שאם יאמר אחותי היא שיחיו אותו והא כלל גדול שאין סומכין על הנס והא מצינו גבי שמואל הנביא אשר שלחו הקב"ה למשוח את דוד אמר איך אלך ושמע שאול והרגני והסכים הקב"ה עמו ואמר עגלת בקר תקח בידך וגומר, ד' א"א שבחר בו הקב"ה והוציאו מאור כשדים ומצא את לבבו נאמן לפניו ואמר לאשתו הנה נא ידעתי כי אשה יפת מראה את וגומר למען ייטב לי בעבורך וחיתה נפשי בגללך והלא אפילו אחד מן הפחותים וריקים לא יעשה כזאת להפקיר אשתו להרויח ממון והא חייב אדם אפילו למסור את נפשו בשביל ג' דברים ובתוכם גילוי עריות ואם שהרמב"ן הקשה זאת ואמר באמת שזה החטא היה גדול לא"א עד שגרם גלות לבניו למצרים אבל שאר מפרשים לא קבלו תי' זה (עיין עקידה לפרשה זאת). נ"ל לבאר דהא ידוע דעד אאע"ה היו כל באי עולם עוע"ז כמ"ש התנא באבות עשרה דורות מנח עד אברהם וכו' וגם בעל ההגדה מתחלה עוע"ז היו אבותינו והלא הוא הי' הראשון אשר הכיר את בוראו מעצמו ומיד הציץ עליו בעל הבירה ובחר בו להיות שלוחו להודיע לבני האדם גבורותיו ולקרוא בשם ה' בכל מקים שיבא אבל זה לא יתכן אם יהיו יושב בביתו אבל צריך לילך ממקום למקום מעיר לעיר וגם זה לבדו אינו די אם יהיה דורש ברבים יכלתו וגבורותיו של הקב"ה אלא שגם צריך לקיים דבריו ע"י נסים ונפלאות שיעשה עמו הקב"ה בכל עת ועונה שצריך להם כמו שאמר החת"ס ז"ל על פסוק וילך למסעיו שבחזרתו פרע חובותיו שמתחלה כשקרא בשם ה' לא האמינו לו אבל אחר שנעשו לו נסים ראו שדבריו אמת וצדק וכן גבי פרטה הי' כן בתחלה אמר מי ה' אבל אחר שנעשו לו כל הנסים והנפלאות הודה ואמר ה' הצדיק וגו' ואם כן הדבר לא לבד שלא ירא אאע"ה מפני שום אדם ולא משום פגע רע שיפגעהו אדרבא הי' יושב ומצפה על העת שיוכל לילך למקום סכנה כדי שיוכל להראות לבני אדם כי ה' עמו והוא יצוה מלאכו לשמרו בכל דרכיו יצליח כל מעשיו ומטעם זה יצא להלחם לקראת ד' מלכים גבורים שעשו מלחמה יום שלפניו עם ה' מלכים ונצחום והוא הי' יכול לנצח אותם עם אנשיו המועטים וזה בוודאי לא הי' אפשר עפ"י דרך הטבע ובפרט לפי דברי חז"ל שלא הי' עמו רק עבדו אליעזר כי אם על דרך הנס ועי"ז הכירו כל אנשי דורו כי איש אלקים הוא וכי יש אלקים שופטים בארץ.