זכרון אהרן כז

באמונת אלקי ומכש"כ שאינם מאמינים בשכר ועונש ועושים עבירות לא מחמת תאות גופם ויצרם רק להכעיס ולגדף את יוצרם ר"ל והחילוק בין שני מיני חוטאים האלה הוא זה שעושה את העבירה מחמתי שיצרו תקפו הוא יודע שמעשהו רע ועושה שלא כהוגן לכן אינו עושה הדבר בפרהסיא ובגלוי רק להיפך שכל מה שיכול להסתיר עצמו מסתיר את עצמו מפני שמתבייש בפני הרבים אבל זה שעושה לחרף ולגדף עושה העבירות בפרהסיא כדי להראות לאחרים שהוא אינו מאמין באמונה כזה ואינו מתירא לנפשו כלל והנה בזה הדרך אין חילוק כלל בין עבירה קטנה לגדולה כיון שלא מחמת יצרו עשה את העבירה א"כ אפילו על הקטנה שבעבירות הוא חייב כרת לפי שבזה מראה שאין אמונה כלל ואין אלקים ועושה בזה הגדולה שבעבירות לפי שהוא כופר בהקב"ה וזה שאמר הכתוב והנפש אשר תעשה ביד רמה כלומר בפרהסיא ובגלוי מצד חירוף וגידוף ולא מחמת תאוה את ה' הוא מגדף ונכרתה הנפש ההיא וכו' ובזה מבואר היטב מה שאמרו בגמ' לא חרבה ירושלם אלא מפני שהיו מבזים בה ת"ח אשר רבים מקשים ע"ז וכי רק בשביל זה בלבד חרב הלא מצינו בתנ"ך שכמה עבירות ותועבות עשו ע"ז ג"ע וש"ד שזכרם ירמי' ושאר הנביאים ומפני מה אמרו בגמ' שלא חרב אלא מפני שביזו בה ת"ח אבל לפי"ז ניחא דהנה על שני דרכים יכולין להכיר את בעל העבירה אם הוא חוטא מחמת אפיקורסית או מחמת שיצרו תקפה עליו א' כי זה עשה את העבירה מחמת תאות יצרו ומאמין שלעתיד ענוש יענש אזי ישתדל הוא עצמו לתקן מעוותו בכל מיני תקנות ומכבד ת"ח מפני שלא יכול ללמוד בעצמו וגם בעל עבירה הוא לכן הוא מכבד אנשים יראי אלקים לפי שיודע מה בינו לבין האנשים האלה אבל האפיקורס הזה שנאת מות יש לו על הצדיק ועל הת"ח וכקוץ ודרדר הם בעיניו ואם הי' יכול הי' קורעו כדג וזה שאמרו בגמ' לא חרב ירושלם אלא מפני שהיו מבזים בה ת"ח ובזה הראו שעושים את העבירות לא מחמת תאות יצרם אלא ע"ד חירוף וגידוף ב' יש להכיר אותם מתוך הבנים והבנות שזה שעושה את העבירה מחמת תאוה הוא מדריך אותם בדרך הישר והטוב בעיני אלקים ואדם ומלמדם תורה ומצוות כדי שיוכלו לכבוש תאותם ולא יהיו כמוהו אבל החוטא השני הוא מלמדם לעשות כל רעות ותועבות ומדיחם מדרך הישר ועל זה ינאץ הקב"ה לפי שחוטא כזה בודאי לא יעשה תשובה וזה שאמר הכתוב וירא ה' וינאץ מכעס בניו ובנותיו שגם הם רעים וחטאים מכח שהוא עצמו חוטא מחמת אפיקורסא עתה נשוב אל מה שהתחלנו דהנה הרבה מקשים על מה שהביא הקב"ה את והמבול ולא המתין שמא יעשו תשובה והא הוא ארך אפים וגם מצפה לתשובה עד יום מותו של אדם אבל זה הדבר אשר דברנו כי יש שני מיני חוטאים וכו' רק שהחוטא מחמת יצרו הרע הלא בוודאי יעשה תשובה אם יזקין ותצא ממנו התאוה אבל החוטא מחמת אפיקורסת הוא לא יעשה תשובה לעולם לפי שהוא חושב לית דין ולית דיין ולא עשה את העבירות מחמת תאות לבו וזה שאמר הכתוב וירא אלקים וכו' והנה נשחתה ובאופן כי השחית כל בשר את דרכו על הארץ שהיו אומרים את דרכו כלומר הכל בדרך הטבע על הארץ ואין אלקות לכן קצף השי"ת עליהם ואמר לנח קץ כל בשר בא לפני אין אני יכול