זכרון אהרן כא

ואין כוונת מות תמות שימות מיתה גופניית אלא מיתה גדולה מזו מאד מיתה רוחניית שפסק מהיות אדם אשר בעבור זה נברא ותכליתו נפסק אבל הנחש בפיתוי דבריו אמר אל האשה שגם אם תאכל מעץ הדעת ותדע טוב ורע זה לא יזיק לנשמתה כלל כי אחוז בזה וגם מזה אל תנח ידיך ויכול האדם להשיג תכליתו גם אם אוכל מטעמי עולם הזה כי אמר הלא גם הקב"ה בעצמו יודע זאת ובכל זה הוא בקדושתו וזה שאמר הנחש לא מות תמותון רק והייתם כאלקים יודעי טוב ורע ולא יגיע לכם מזה שום נזק אבל זה הי' טעות גדול כי הקב"ה כביכול אינו גוף ולא ישיגוהו משיגי הגוף והבן אבל אדם שיש לו גוף אינו יכול להשיג תכליתו רק אם ימית תאות גופו ולא ידאג על צרכי גופו כלל כמו שאמרו חכז"ל אם ימות יחי' שאם ימית תאות גופו אזי יחי' ואם יחי' את גופו וילך אחר תאות לבו אז ימות מיתה נפשיית וזה הי' מיתת אדם הראשון אחר שאכל מעץ הדעת כמו אם אדם הוא סופר מהיר נקרא שמו סופר אבל אם שיבר את ידו ואינו יכול לכתוב עוד אעפ"י שעודנו חי הסופר מת מיד כאשר שיבר את ידו כן הי' מיתת אה"ר: וזה הי' כוונת דהע"ה באמרו יקר בעיני ה' המותה לחסידיו היינו מה שהחסיד פורש ומצער עצמו מתענוגי עוה"ז וממית את גופו הוא יקר בעיני ה': אולם מדברינו אלה יצא לנו ספק גדול אשר זה תוארו אחר שהנחנו שמתחלה הי' רצון הבורא ב"ה שלא יאכל האדם מעץ הדעת לפי שעי"ז ימית את נפשו ויאבד בלי תכלית כמו שאמרנו א"כ במה שעבר על ציווי זה אבד תכלית כל הבריאה ג"כ כי כל העולם לא נברא אלא לצוות לזה וכשל עוזר ונפל עזור האיך יכול נברא חלוש לבלות ולהשבית מעשיו של אומן גדול כהקב"ה והלא נהפוך הוא הקב"ה מבלה את מעשיו ובאדם מעשי ידיו מבלין אותו כמו שאמרו חז"ל: אבל באמת יוותר זה הספק כשנתבונן בדרבי ה' ובמידותיו שהוא ממציא מזור ותרופה קודם בא המכה כמו הרופא אומן לומד תחלה חכמת הרפואה לכל מחלה והדברים אשר בהם ירפא כן כתב השי"ת תורתו הקדושה אלפיים שנה קודם בריאת עולם אשר היא צרי ומרפא לכל מחלה וגם הוא מחי' מתים מתי הנפש באמרה כי כך היא דרכה של תורה פת במלח תאכל ומים במשורה תשתה ועל הארץ תישן וחיי צער תחי' ואם אתה עושה כן אשריך וטוב לך בעוה"ז ובעוה"ב כמו שאמרו חז"ל ומי שרוצה לחיות על זה האופן נתרפא מחטאו של אה"ר ומזוהמתו של נחש כי זה אינו צריך יותר להחיות את גופו מאה"ר קודם חטאו וזה שאמרו חז"ל ישראל שעמדו על הר סיני פסק מהם זוהמתו של נחש אוה"ע שלא עמדו על הר סיני לא פסק מהם זוהמתו של נחש ובאמת אם לא קבלו ישראל את התירה שהיא וחור לחטא אה"ר לא הי' העולם יכול להתקיים כי לא הי' לה שום תכלית ולזה אמרו ז"ל ג"כ שכפה עליהם הקב"ה את ההר כגיגית ואמר אם יקבלו ישראל את התורה מוטב ואם לאו אחזור העולם לתהו ובהו: