זכרון אהרן קצו

ונ"ל דיש לדקדק בסוגי' ר"פ לולב הגזול דמייתא רי"ו ראיי' למהב"ע מקרא והבאתם גזל וכו' וארי"ו משום רשב"י מ"ד אני ד' שונא גזל בעולה תרתי אסתבר בקמייתא וכן הקשה מהר"ם ברבי זצ"ל ונ"ל בפשוט עפימ"ש בירושלמי בגיטין דף נ"ה אמתניתין על חטאת גזילה שלא נודעה לרבים וכו' מייתא עלה הפלוגתי' דבגמרן עולא ור' יודא ובירושלמי איתא עולא וריש לקיש דר"ל ס"ל ד"ת גם נודעה מכפרת דיאוש קנה ומתקנה אינו מכפרת שלא יאמרו מזבח אוכל גזלות וסיים עלה הירושלמי ר' אבין בשם ר' יהונתן והבאתי גזל ואת הפסח ואת החולה מה פסח וחולה בגלוי ונודעה הוא דאינו מכפר עכ"ל א"כ מבואר כיון דמתניתין קא פסיק ותנא לולב הגזול פסול ל"ש גזולה שנודעה לרבים ולא שנא לא נודעה לרבים – ומקרא אחד והבאתם את הפסח וכ' שמעונ' רק מהב"ע בקרבן גזול שנודעה לרבים דומי' דפסח וחולה לכן הוצרך רי"ו משום רשב"י להביא עוד קרא ב' אני ה' וכו' שונא גזל בעולה דייקא אני ד' אפי' גזל שאין יודע בו אלא אני ד' לבד, אני שונאו ופסול משום מהב"ע. ועוד נ"ל ליישב מ"ט צריך תרי קראי אפי' דאשכחן פלוגת' המג"א בסי' תמ"ו כתב דמצוה דרבים הוא דוק' כמו שופר שיחיד מיצא את הרבים י"ח אבל השבתת חמץ לא הוי עשה דרבים – ולפי"ז ה"ה לולב לא מקרי מצוה דרבים אבל באמת הטו"ז סי' תרנ"ה פשיטי' ל"ה דלולב יפה כחו דהוי לי' מצוה דרבים ועיי"ש – והקשה לו הרב הגדול מו"ה שלמה עלישטאוי זצ"ל ה"ה למגן אברהם איך יפרנס סוגי' לדר"פ ברכות מ"ז במצוה דרבים כגון תפילה לית ביה מהב"ע ודפח"ח ולענ"ד נראה אטו גברא אגברא קא רמית התם אליבי דר"א ששחרר עבדו להשלימו לעשרה מסיק כן איהו ס"ל במצוה דרבים לית ביה משים מצוה הבא בעבירה ור"א תנא הוא ופליג על רשב"י הכא דס"ל גם במצוה דרבים כגון לולב אית בי' משום מהב"ע א"כ מבואר מקרא קמא והבאתם גזול וכו' כי קושי' הנ"ל באמת דנביא הוכיחם רק על קרבן יחיד משא"כ גבי לולב שהוא מצוה דרבים לית ביה משום מהב"ע וכדס"ל הכי ר"א בברכות דף מ"ז לכן מייתא עוד קרא שני אני ד' שינא גזל בעולה משל וכו' שיבריחו בניו מן הגזל הרי ע"כ גם אגזל בקרבן צבור קפיד והה"נ בלולב מצוה דרבים כנ"ל. ועפי"ז ניחא גם לתרץ הרגיש למהר"ם לובלין על תוס' כיון דיש מקום לחלק בין קרבן לשאר מצוה אלא דגם גבי חולה מצינו מהב"ע א"כ אדעייתא רי"ו ראיי' מקרבן הו"ל להביא ראיי' מהאי בריי' דראב"י גזל סאה חיטין וכו' אין זה מברך אלא מנאץ ולק"מ דחלה ודאי מצוה דיחיד היא אבל לולב מצוה דרבים לא שמעי' מהב"ע אסור אלא מקרא דקרבן כנ"ל ובזה ניחא עוד שני הרגשות שהקש' המפרשים א' מ"ש דבגיטין דף ל"ח שבק הש"ס להביא מר"י דשמעתי אמרינן אמר שמואל המשחרר עבדו ולא נקט אלא והאמר ר"י המשחרר עבדו וכו' ולק"מ לפי' הנ"ל דשמואל הכי פליג על ר"י בלולב דוקא משום שהוא מצוה דרבים וקרא מוקי בקרבן יחיד דוקא הוא דקפיד קרא על מהב"ע וכהאי תנא ר' אליעזר בברכות מ"ז דס"ל הכי ולכן בגיטין דף ל"ח דמרי' דשמעתי הוא שמואל לא פריך עליו מהב"ע היא דאסיק אדעתי' התירץ מצוה דרבים שאני דהא שמואל לטעמא הכי ס"ל גבי לולב הגזול ביו"ט ב' כשר אבל בברכות מ"ז דלא הביא בקושי' א' משמי' דשמואל רק והאר"י המשחרר וכו' מקשה תו שפיר והא מהב"ע הוא ותירץ דר"י כשמואל רבי' ס"ל בהא דמצוה