זכרון אהרן קצה

הגזולה גם אחר יאוש וע"כ משום דניחא לי' לאוקמה סיפא בכל ענין א"כ הכל לר' יהודא ניחא לן לאוקמי בכל ענין כמו לעולא דבהא לא פליגי מיהת כיון דשפיר מתוקם לפני יאוש דומי' דרישא גם לר' יהודא אתי' מתניתין כפשטא ולק"מ כנ"ל. ועוד נ"ל עדיפא בטעמא דהרמב"ם בזה, דהנה רש"י פי' שלא יהי' כהנים עצבים על שאוכלו חולין שנשחטו בעזרה שאסורין וצריך להבין מ"ט לא פי' טפי עצבים על ששחטו והקריבו בזריקה חולין בעזרה והנה על שחיטה לא קשה משום ששחיטה כשרה בזר ונ"ל פשוט דניחא ליה לגמרא בשלמא לעולא היינו דקתני חוואס פי' רש"י דאיכא אכילת כהנים אלא לר"י אפי' עולה נמי הרי דלעולא דוקא חטאת נקט אבל עולה לא תקני בו שמכפרת ע"כ הפי' שלא יהי' כהנים עצבים על שאכלו חולין בעזרה בלבד ולא בשביל שהקריבו חולין בעזרה דאי גם לעולא קשי' אפי' עולה נמי, אמנם היא גופא קשי' וטעמא מאי לח יחושו באמת על הקרבתם ונ"ל ה"ט לפי שבהיתר עבדו עבודתם כיון שלא ידעו שגזולה היתה וכשנודע להם אח"כ שחולין בעזרה היה עבדו איסור בשוגג ודבר שאינו מתכוין מותר בכל איסורים שבתורה ובחייבי לאווין לא ענשה התורה על שוגג לכן לא יהיו כהנים עצבים על ככה משא"כ על שאכלו חולין בעזרה הרי אפי' מתעסק דגרע משוגג דהא פטור הוא מקרבן וגרע אפי' מדבר שאין מתכוין דגם ר"י דאוסר בדבר שאיני מתכוין פוטר במתעסק ועכ"ז מתעסק בחלבים ועריות חייב שכן נהנה – ואע"ג דזה הוא רק בחייבי כריתות דוקא חייב כחלבים ועריות גם מתעסק כמו שוגג חייב חטאת משא"כ בחייבי לאוין לא אשכחן שום עונש על שוגג. מ"מ אוכל שכן נהנה ודאי גם השוגג צריך כפרה כמו בעברה על הנדר דרשי' וד' וסלח לה על השוגג וכה"ג מחלקים התוס' בחולין דף ז' בהא דאין הקב"ה מביא תקלה ע"י צדיקים היינו במידי דאכילה משום דאכילת איסור גנאי גדול להם שיכשלו בו לכן יהיו כהנים עצבים על שאכלו חולין בעזרה למפרע בשוגג ומתעסק נכשלו באכילת איסור כנ"ל. – שוב מצאתי בס' טוב גיטין עמד ע"ד רש"י הנ"ל על שאכלו וכו' בזה עש"ה והנאני והנראה לענ"ד כמ"ש, וזהו למ"ד חילין שנשחטו בעזרה דאוריי' ועולא הכי ס"ל, מפרש מתני' הכי אבל הרמב"ם פ"ב משחיטה הלכה ג' פסק אליבי דהכ"מ והמ"ל והלח"מ חולין שנשחטו בעזרה לאו דאורייתא עש"ה וכ"כ בהדיא הכ"מ בפ"א מהל' חמץ – ודאי לא שייך כלל ה"ט מכפרת שלא יהי' כהנים עצבים על שאכלו חולין שנשחטו בעזרה לכן הרמב"ם לטעמי' ע"כ לא פסק כעולא אלא כר' יודא כנ"ל. הרמב"ם בפ"ח מה"ל לולב ה"נ פסק לולב הגזול כשר ביו"ט שני וכשמואל ותמהו עליו קמאי הא קיי"ל שמואל ורי"ו הלכה כרי"ו – עוד תמהו הראשונים על שמואל גופא הרי רי"ו משמי' דתנא רשב"י אמרה והאיך פליג שמואל על התנא דרשב"י ועיין בס' הרז"ה ובמלחמות הרמב"ן – ועוד קשה לי והא ר"י קראי דרש א"כ שמואל דלא חייש למהב"ע קראי מה דריש בהו – עוד תמהו על הרמב"ם שסותר את עצמו בפ"ה מה"ל איסורי מזב"ח הלכה ט' פסק לה"ט מהב"ע במנחות ונסכים מערלה וכה"כ שאסור בהנאה עיי' שו"ת שאגת ארי' סי' צ"ו ותשו' נוב"י חנינא חמ"ח סי' קנ"ג קל"ד.