זכרון אהרן קפז

אמנם רבינא י"ל כהלכה ס"ל חנ"נ ודוקא במבושל ממש אבל בכבוש יש מקום לומר דינו כמלוחה ולא אמרי' בי' חנ"נ לדעת הכנפי יונה הנ"ל עש"ה דמדמי לי' כבוש למליחה בזה, א"כ ה"ט דרבינא דאסר במליחה דס"ל מליח הוא כרותח דמבושל אבל לא ככבוש דהוא כמבושל ממש ואמרי' בי' חנ"נ ג"כ לדעת או"ה משא"כ במליחה הוא רק כרותח דמבושל, אבל לא לענין חנ"נ ככבוש ומבושל ממש וממילא לא קשי' עלי' מתני' וכנ"ל דמתני' נקט מבושל משום חנ"נ דבעי ס' גם נגד כדי קליפה, והנה דעת הש"ך והפ"ח בסי' צ"ב דבדרבנן לא אמרי' חנ"נ, אמנם מליח כרותח הא גם בדרבנן אית' לקמן דף ק"ב גבי בר יונה לכדא דכמכא דהוי תרתי דרבנן בשר עיף בחלב וגם דרך מליחה ואי אין נאכל מחמת מלחו הי' אסור וא"כ הוא סתמא דש"ס רבינא הוא כמ"ש תוס' ריש חולין ב' ע"ב שפיר קאמר לעיל ולקמן דמתני' ע"כ ס"ל יש בגידין בנ"ט דל"ל משום שומן הגיד קאמר דא"כ הקשו לרבינא קושי' התוס' נתבשל למה לי דנקט מתני' ות"ל משעת מלוחה נאסר ול"ל דנ"מ משום חנ"נ בכדי קליפה דבשומן הגיד דרבנן הא גם בנתבשל לא אמרי' חנ"נ ול"מ נגד כ"ק וממילא מתורץ נמי קושי' תוס' הכא במתני' אם יש בה בנ"ט דהל"ל גם נגד כ"ק ולק"מ דממילא נשמע כיון דנתבשל נקט ואילו נגד הגיד לבד משעת מליחה בעי ס' כנ"ל ודוק:

והנה הרשב"א תירץ על רבינא נמי כתי' התוס' דרבינא ס"ל הכי לאמת נתבשל דמתני' היינו צלי ע"ש ובאמת תמוה טובא דהא ש"ס פריך על רבינא לקמן מהא דשמואל דאמר אבל נצלה לא ומשני וכ"ת מליח כרותח דמבושל ס"ל וכו' הרי השתא קאי אי רבינא נמי ס"ל נצלה לא אלא דמליח עדיף מצלי א"כ הקליד תקשי לרבינא מתני' נתבשל למה לי ות"ל כבר נאסר ממליחה וצ"ע, וכן תמה על הרשב"א בזה בס' אשל אברהם הגאון מוהר"א ברודא ובס' ראש יוסף ע"ש לכן נ"ל לתרץ קושי' תוס' ורשב"א גם על שמואל גם על רבינא בהקדים עוד ג' קושי' בלוס"ר שעמד עלי' הת"ח והפלתי רסי' צ"ח בלא הא דשמואל ה"ל למרמי אהדדי מימרא דר"ה מעובדא דרי"ו גבי גדי שצלאו בחלבו ע"ש, ב' הקשיתי לשיטת הגמיו' הובא במג"א סי' תמ"ז סק"ט דבאיסור משהו גם בצלי לא סגי בקליפה משום דמשהו עכ"פ הולך בכולו גם בצלי ע"ש, והנה חלב ובשר ה"ל מין במינו כמ"ש הפוסקים והרשב"א בשמעתין והר"ן יראי' מהא דאמרי' בס"פ אכל חלב חי מן החי מן הטריפה חייב שלש וכו' ולענ"ד נראה עוד ראיי' מזבחים דף ק"ו ע"א ש"מ דם המובלע באיברים דם הוא ומשני דלמא משום שמנונית ופי' רש"י וז"ל דחזי לאכילה וחשובי' כבשר לאפסולי ביוצא כדכתיב ובשר בשדה טריפה וכו' ועיי' בחי' הרשב"א דף צ"ו לעיל מייתי לי' – וא"כ קשה מאי פריך הש"ס מעובדא דרי"ו אדר"ה ודלמא אזלי לטעמייהו ר"ה תלמידי' ס"ל כרב רבי' דמב"מ במשהו לכן גם בצלי ס"ל אסיר כולו בגדי דצלאו בחלבו ורי"ו לטעמא דס"ל מב"מ בס' לכן ס"ל להתיר בצלי בקליפה וצ"ע, ג' ק"ל על התוס' שהקשו לתי' הש"ס שאני חלב דמפעפע, והתנן נטף מרוטבו על וכו' יטול מקומו ותו רוטב אינו מפעפע ותו הקשו ממתני' והאיכא נמי שומן הגיד ותו הא נמי אינו מפעפע וכו' וק"ל הרי בס"ד דמקשה מר"ה אשמואל ולא פריך טפי בפשוט ממתני' על