זכרון אהרן קפה

עוד יש להפליא על דבריהם הנ"ל דהיכא מוכח אליבא דר"י דמחייב בתיקון קצת ובפירוש מוכח לעיל ק"ו בתוס' דא"א לומר כן אלא אליבא דר"ש אבל אליבא דרבנן בעינן תיקון גמור דאל"כ מאי אפלגי ר"י ור"ש לשיטתי' וצע"ג לענ"ד. ועוד מפסחים אינו מוכח דהא בפירוש קאמרי דאליבא דר"ש קיימא התם עיי"ש ודוק. בסוגי' דחצי שיעור הנה שיטת רבינו יקיר ידוע שסובר דהא דקאמר ר"ש כל שהוא למכות היינו דוקא באם אכל לא ע"י תערובות, והקשה בתשובת נודע ביהודא בשם גדול א' מסוגי' הש"ס שביעית דף כ"ב דרצה לפשוט דר"ע אינו סובר כל שהוא למכות דתנן נזיר ששרה פתו ביין ויש בו כדי לצרף כזית חייב ואי כר"ש ס"ל למה לי צירוף ולפי שיטת רבינו יקיר הלא בכה"ג דע"י תערובת הוא גם ר"ש מודה דבעי כזית: ונלע"ד לתרץ עפ"י מה שיש לדקדק עוד בהש"ס מוכיח גם ממתניתין דשבועה שלא אוכל ואכל נבילה וטריפה דמוקי ריש לקיש במפרש חצי שיעור אליבא דרבנן ובסתם אליבא דר' עקיבא ואי כ"ש למלקות ס"ל כ"ש נמי מושבע ועומד מהר סיני, ומה זו הוכחה הלא רב ושמואל ור"י חולקים עליו דלמא באמת מהאי טעמא חולקים: ואמרתי לפי קט שכליי דהנה הריטב"א בחידושי מכות כ' דסברת ריש דסובר כ"ש למכות היינו טעמא משום דאחשבי' לכל שהוא לאכלו ע"כ לוקין עליו ג"כ ומהאי טעמא לא אמרו כזית אלא לקרבן כיון שהוא בשוגג ולא שייך אחשבי' ואמרתי בהסבר סברתי קצת דהא באמת פחות מכזית לא הוי אכילה ומן התורה אסור גם חצי שיעור ע"כ הוא אחשבי' גם לכל שהוא כיון שאכלו וממילא לוקין עליו ג"כ א"כ אם הוא מותר מן התורה אין הוכחה שאחשבי' לכל שהוא וממילא אין לוקין עליו והנה ידועה שיטת רבינו שמשון בטבול יום ובמהרש"א פסחים דף מ"ד ד"ה לענין חמץ וכו' דחצי שיעור ע"י תערובות הוא רק איסור דרבנן ולפי"ז שיטת רבינו יקיר נכונה דכיון דאין אסור רק מדרבנן א"כ גם לר"ש אין לוקין עליו דהא לא אחשבי' רק מכח האיסור והנה הא דחצי שיעור ע"י תערובות אינו רק מדרבנן היינו טעמא משים דלא אמרי' היתר מצטרף לאיסור אך אם אמרינן היתר מצטרף לאיסור א"כ גם חצי שיעור ע"י תערובות היי כמו בעין ואסור מן התורה וממילא כיון דאסור מן התירה לר"ש לוקין עליו דהא אחשבי' ובנזיר גם רבינו יקיר מודה דלוקין אף בתערובות כיון דחצי שיעור ע"י תערובות אסור מיהו היינו דוקא אם אמרינן חצי שיעור אסור מן התורה אבל אם אמרינן חצי שיעור מותר מן התורה א"כ ליכא למימר כסברא הנ"ל אליבא דר"ש וע"כ צריך לומר דגמרא גמיר לה וא"כ אליבא דריש לקיש אין הוכחה מנזיר – ע"כ מייתי הש"ס גם אליבא דריש לקיש ראי' ובאמת אליבא דר"י ורב ושמואל מהוכחה קמייתא מוכח ודוק: