זכרון אהרן קפג

ושפיר קאמר הגמ' לענין שאר נבלות ולפ"ז שפיר אמרה המכלתא דילפינן ק"ו טרפה מנבלה מאי אמרת בטרפה יש חומרא דחל האיסור מחיים הא גם נבלה יש שהאיסור חל מחיים והיינו נקובת הוושט ואפ"ה מותר בהנאה ה"ה טרפה ומיושב המכלתא ומכאן הוציא הרמב"ם דינו דנקובת הוושט הוי נבלה מחיים חידושי סוגיות בסוגי' דאיסורין מבטלין זה את זה (זבחים ע"ח) בגמרא ש"מ איסורין מבטלין זא"ז ויש לדקדק מהיכן מוכח עוד דאיסורין מבטלין זא"ז דלמא לעולם אין מבטלין והא דלא מחייב משום דעכ"פ בציר לי' שיעורא ממה שנתערב באחר מיעוט מכל אחד. וי"ל דהכא קאמרינן דאי אין מבטלין הו"ל לצרופי עם איתו שנשאר כיון דלא בטיל הו"ל כאלו איתי' בעיני' ולא נתערב כלל, ובזה מתורץ ג"כ קושיות תוס' לשיטת רש"י דה"ק דאפי' אי התראת ספק שמה התראה מ"מ כיון דנתערב חלק קטן עכ"פ עם כל אחד הו"ל איסור ואיסור אין מצטרפין ולפ"ז ניחא דאנן לא קאמרינן דלצטרף עם האיסור שנתערב אלא מכיון דבא בטיל מצטרף עם האיסור שכפל ממנו (ובאמת במתני' דערלה איתא שם פלוגתא אי איסור ואיסור מצטרפין), ואני הקשיתי קושיות תוס' בא"א אמאי לא מוכח עוד נימא דאיסור ואיסור מצטרפין ותרצתי כנ"ל, עוד ליישב בזה דהיכא מוכח נ"ט ברוב לאו דאורייתא דלמא לעולם דאורייתא ואל אמאי אין לוקין י"ל משום דהווה התראת ספק כדקאמרינן והיכי מוכח עוד דבעלמא נ"ט ברוב לאו דאורייתא, וי"ל דאפי' אי הוי התראת ספק מ"מ לפי שאמרנו דלצטרף עם האיסור שנתמעט קאמרינן לענין זה הוי וראי ודוק היטב. כל זה שאמרנו הוא רק לשיטת רב כהן צדק סוגי' דברי ושמא ברי עדיף אבל לא בע"א ודוק היטב. ב"ה יום ד' לפ' חקת תרט"ו לפ"ק פה סערדאהעלי יע"א. חידושי סוגי' מה שעלה ברעיוני בהשקפה ראשונה פה בלמדי סוגי' דדבר שאינו מתכוין ומלא ה שאינה צריכה לגופה (שבת צ"ד) לכאורה לפי מה שפירש"י שבת צ"ד במתניתין דר"ש פיטר אפילו אם הוציא מת במטה משום דהוי מלאכה שאינה צריכה לגופה וכוונת הענין דמלאכה שאינה צריכה לגופה כי רש"י הטעם דפטור משום דמלאכת מחשבת אסרה תורה וכיון דהמלאכה אינה צריכה לו דהוא לא עשה שום פעולה או חפץ דיגמר אותו המלאכה, והוא הי' יכול להיות בלא אותה המלאכה, אם לא שאירע לו עשייתה, וממילא אף אם הוכרח עתה לעשותה אינו עושה אותה בחפצו מצד דניחא ליה אלא לסלקה מעליו ולא מחשב לעשותה כ"ה כוונת רש"י