זכרון אהרן קפב

הפרמ"ג דמשמע מדברי מהרש"א דנקובת הושט הוי רק טרפה היפך מכל הפוסקים. ונלאמ"ו שהמהרש"א הוכיח שכן הוא דעת התוס' דהנה כאן דפריך הגמ' ודמנהי אלו טרפות בבהמה נקיבת הושט ופסיקת הגרגרת התוס' לא גרסי נקובת הושט רק פסוקת הגרגרת משמע דס"ל דקושיית הגמ' לא הוי רק מפסוקת הגרגרת ולא מנקובת הושט מש"ה כ' דלא הוי רק טרפה, והקשה הרשב"א אי נקיבת הושט ופסוקת הגרגרת הוי נבלה א"כ קשה וכי אותה עומד ושוחט בשלמא אי לא הוי רק טרפה ל"ק דזהו דרך הכשר אבל אי הוי נבלה א"כ חשיב מתה קשה שפיר ותי' דלא הוי ממש כמתה רק דאין השחיטה מועלת לטהר והוי נבלה לאחר שחיטה אבל מחיים לא חשיב מתה ואינה מטמאה: והרמב"ם כתב נקובת הושט ופסוקת הגרגרת הוי נבלה מחיים וסובר דאין כאן איסור טרפה כלל רק נבלה מחיים, והקשה עליו הש"ך הא בגמרא אמר כי קתני נבלה דלא מטמאה מחיים אלמא דנקובה לא הוי נבלה מחיים ותי' התבואות שור דהרמב"ם מודה דאינה מטמאה מחיים ולא חשיב מתה ממש רק קאמר דאיסור נבלה חל עלי' מחיים עיין פלתי, והרמב"ם דייק לה דרק לענין טומאה לא הוי מחיים מדלא אמר הגמ' נבלה מחיים לא קתני אלא וודאי דנבלה הוי רק דאינה מטמאה: ואמו"ר אמר דהרמב"ם דייק ליה דהאחרונים פלפלו אי איסור נבלה חל על טרפה או לא ודעתם נוטה שאינו חל והנה קשה מאי פריך הגמ' ממתניתין דאילו טרפות מדלא נקט ואלו נבלות משמע דנקובת הוושט לא הוי נבלה דלמא באמת הוי נבלה היינו דמטמא אבל איסור נבלה לא מצי חייל על טרפה משו"ה נקט אלו טרפות דמתניתין מיירי לענין איסור וע"כ צריך לומר דהגמ' פריך דכבר אמרנו מדנקט במתניתין כל שאין כמוה חיי' ולא נקט שאינה חי' מוכח דמתניתין ס"ל דאיסור טרפה לא הוי מחיים דבהמה לאברים עומדת וממילא איסור נבלה וטרפה תרוויהו אחר שחיטה באו וחלו שניהם כאחד ופריך הגמרא שפיר, והרמב"ם לא ניחא לי' בהך דקושיות הגמ' היא מכל שאין כמוה חי'מש"ה ס"ל דנקובת הוושט הווה נבלה מחיים ופריך הגמ' בפשיטות אמאי לא קתני ואלו נבלות ומכאן הוציא הרמב"ם דינו. ועוד אמר אמו"ר דבמכלתא אמר כתיב ובשר בשדה טרפה לא תאכלו לכלב תשליכון אותו יכול לכלבי הפקר אמרת ק"ו ומה נבלה שמטמא מותר בהנאה טרפה לא כש"כ שמותר בהכאה, והקשה הבאר יעקב דבזבחים אמרינן מדכתיב וחלב נבלה וחלב טרפה יעשה לכל מלאכה ואכול לא תאכלוהו אמרה תורה יבא איסור נבלה ואיסור טרפה ויחול על איסור חלב וקאמר הגמ' צריכין תרווייהו דאי אשמעינן נבלה הו"א משום דמטמא אבל טרפה לא ואי אשמעינן טרפה הו"א משום דחל האיסור מחיים אבל נבלה קמ"ל. וחזינן דגם בטרפה יש מעלה דחל האיסור מחיים וא"כ איך יליף ק"ו טרפה מנבלה שמותר בהנאה הא יש פרכא דבטריפה חל האיסור מחיים זו היא קושייתו, לכאורה לדעת הרמב"ם דנקובת הוושט הוי נבלה מחיים צריך להבין מאי קאמר שם הגמרא דנבלה מטרפה לא ילפינן דטרפה חל האיסור מחיים והא גם נבלה חל מחיים להרמב"ם צ"ל דנהי דנקובת הושט חל מחיים מ"מ שאר נבלות אינן חלין מחיים ולא הוי ילפי' להו מטרפה