זכרון אהרן קפא

אמר רבא אלו אסורות קתני ויש מהן נבלות ויש מהן טרפות ולחשוב נמי דחזקי' כי קתני נבלה דלא מטמאה מחיים דמטמאה מחיים לא קתני וצריך להבין אמאי לא קתני ג"כ נבלה דמטמאה מחיים וצ"ל כפי מה שאמרנו בשיטת התוס' דמחיים לא היי נבלה ולאחר שחיטה הוא דהוי נבלה ואיה"נ דהוי ג"כ טרפה ולפ"ז הכי קאמר מתניתין מיירי מהנך דהוי ג"כ טרפה אבל נטלה ירך וחלל שלה דמטמאה מחיים והוי רק נבלה ולא טרפה לא קתני דמתניתין הכא מיירי מהנך דהוי ג"כ טרפות: ר"ל אמר כאן ששחט במקום חתך כאן שלא במקום חתך במקום חתך הוי נבלה שלא במקים חתך היי טרפה, א"ש נמי לשיטת התוס' דמחיים לא הוי נבלה רק לאחר שחיטה דאין השחיטה מטהרתה דנתקלקלו הסימנים ואמר ר"ל זהו דווקא אם שחט במקום חתך אז אין השחיטה מטהרתה והוי נבלה אבל שלא במקום חתך לא הוי רק טרפה דאז השחיטה מטהרתה מידי נבלה. ד"י אמר מתניתין דאלו טרפות מיירי אחר חזרה ומשנה לא זזה ממקומה א"ש נמי לשיטת התוס' כיון דאף אחר חזרה הוי נמי טרפה אלא דהוי נמי נבלה משו"ה לא זזה המשנה ממקומה דהדין אמת: פרק אלו טרפות תוס' ד"ה אלו טרפות אי גרסינן אלו ניחא ואי גרסינן ואלו יל"פ דקא אפלוגתא דר' ישבב ור"ע והודה לו ר"ע דנבלה וקאמר ואלו הן טרפות והקשה מהרש"א הא מתניתין מיירי אחר חזרה והודה ר"ע דנבלה ואמאי אמר ואלו טרפות ותי' דנקובת הושט ופסוקת הגרגרת מיירי קודם חזרה, וצ"ל דכל מתניתין איירי לאחר חזרה וקאמר שפיר ואלו הן טרפות רק נקובת הושט ופסוקת הגרגרת נשנו קודם חזרה וקבעוה בהך מתניתין, ותו תירצו התוס' דקאי אהנך שחיטתן פסולה דלעיל דהיו נבלה וקאמר ואלו הן טרפות, ונראה כוונת התוס' דלעיל אמר ר"ל דמתניתין דהכא מיירי שלא במקום חתך אבל במקום חתך הוי כנבלה ואליבי' תרצו דקאי אפלוגתא דר"י ור"ע והודה ר"ע דהוי נבלה היינו במקום חתך קאמר ואלו הוי טרפות דשלא במקום חתך מיירי הכא וזהו לר"ל אבל לר"י דלא ניחא לי' בהך תי' אליבי' תי' התוס' דקאי אשחיטה פסולה דלעיל דכבר כתבנו דהיכא דכל ב' סימנין נתקלקלו מודה ר"ע דהוי נבלה וקאמר ואלו טרפות דלעיל בפרקין מיירי מדין שהי' בסימנין דהוי ריעותא בב' סימנין והוי נבלה וקאמר ואלו הן טרפות: והנה משמע מכל הפוסקים דנקיבת הושט הוי נבלה, אבל בבכורות מדייק הגמרא מדפריך הש"ס ור"מ היכי אכל בשרא ולא פריך אנן היכי אכלינן בשרא משמע דאזלינן בתר רובא וכתבו התוס' דהיינו דווקא היכא דליכא חזקה נגד הרוב אבל אי איכא חזקה אמרינן סמוך מיעוטא לחזקה ואיתרע לי' רובא והקשה מהרש"א א"כ לדידן האיך אכלינן בשרא והא הבהמה בחי' בחזקת איסור עומדת שאינו זבוח ומיעוט נמי שמא במקום נקב שחט ואיך אזלינן בתר רובא, ותי' בשלמא אי נקובת הושט הוי נבלה הוי שפיר סיוע לחזקת אינו זבוח אבל נקובת הושט לא הוי רק טרפה ואינו ענין לאינו זבוח והקשה