זכרון אהרן יח

אשר יבינוהו כי לא כסו עוד לילך בדרכי עומק הלשון וצריך לנהגם לאט לאט כן הוא עצם יקר ערך תורתינו הקדושה שהיא תדבר דברים קלי הדעת אשר כל איש ואיש יבינם וזה שאמר המדרש אמון פדגוג אבל אל תאמר שאין בה שום דבר חכמה אשר יהי' לחכמים ע"כ אמר אמון מכוסה כלומר שיש בה דברים נעלמים מכוסים במכסה המליצה וגם אמון מוצנע דברים מופלאים ומוצנעים אשר כיסה אותם עתיק יומין: מאדמו"ר הגאון מוהר"י אסאד אבדק"ק ס"ה– ויבדל אלקים בין האור ובין החשך כאן גדלה מריבת הרועים מאד באמרם שאין ענין להבדיל בין הקנין וההעדר ונדחקו מאד ועיין בס' מעשי ה' שלא מקיים שום פי' ולענ"ד נראה פי' עפ"י מ"ש תוס' ריש מסכת תענית דף ה' סוף ע"א אין הקב"ה מיחד שמו על הרעה שנאמר ויקרא אלקים לאור יום ולחשך קרא לילה ולא כתיב קרא אלקים לילה וכו' ע"ש א"כ מצינו בזה הבדל גדול בין קנין האור להעדר החשך לא שצריך הבדלה ביניהם אלא הקב"ה עשה הבדל זה ביניהם שעל האור ייחד שמו ולא על החשך כנ"ל והן הן דברי התורה ויבדל אלקים דייקא ר"ל השם הוא הבדיל בין האור ובין החשך ומבאר הפסוק השני כיצד והאיך הבדיל בין הקנין והעדר בזה ויקרא אלקים לאור וכו' ולחשך קרא וכו' ולא כתיב אלקים. ע"כ מאדמו"ר: ויאמר ה' אלקים לא טוב היות האדם לכדו אעשה לו עזר כנגדו וגו' ויקרא האדם שמות לכל הבהמה ולעוף השמים ולכל חית השדה ולאדם לא מצא עזר כנגדו ויפל ה' אלקים תרדמה וגו' ויאמר האדם זאת הפעם עצם מעצמי ובשר מבשרי לזאת יקרא אשה כי מאיש לוקחה זאת ע"כ יעזוב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו וגו'. והנה רש"י ז"ל גבי בריאת האדם דכתיב זכר ונקבה ברא אותם הקשה ולהלן הוא אומר ויקח אחת מצלעותיו משמע שהאשה לא נבראה מיד בבריאת האדם ותירץ בשם מדרש אגדה שבראו שני פרצופים וגוף אחד ואח"כ חלקו ולפי פשוטו של מקרא כאן הודיעך שנבראו שניהם אדם ואשתו ביום הו' ואח"כ מודיע במקום אחר כיצד בריאתן עכ"ל: והנה מ"ש המדרש אגדה שהיו דו פרצופין וגוף אחד לא אוכל להבין בקוצר שכלי כי אי אפשר לצייר בשכל שבכל מקום שהוא הי' גם היא היתה שם ומה שהוא עושה גם היא היתה עושה או להיפך ואף אם תאמר מה שהוא דחוק מן השכל שבאמת הי' כן הלא התורה ק"ק שקדמה לעולם כתיב בה דיני נדה ועריות אשר האדם צריך לפרוש מהן בעת ועונה ההיא וגם על פירש"י שכתב שלא פירש מיד כיצד נבראו הזכר והנקיבה ואח"כ פירש לן הקרא במק"א גם זה לא יתכן דא"כ למאי אמר אדם זאת הפעם וגו' משמע שמתחלה לא הי' כך. לכן נ"ל דבודאי בתחילה נבראו כמשה"כ זכר ונקיבה כשאר בהמות וחיות