זכרון אהרן יז

זכרון אהרן בראשית. במדרש ר' הושעיא רבה פתח ואהי' אצלו אמון ואהי' שעשועים יום יום אמון פדגוג אמון מוצנע אמון מכוסה ע"כ דברי המדרש. ונראה בכוונת המדרש דהנה תורתינו הקדושה יש בה יתרון ומעלה זאת שהיא תערוך דברי' או במוסר או בסיפור מעשה עד שיוכל ללמוד ממנה כל איש ואיש לפי דרכו ושכלו ויוכל ליקח ממנה מוסר השכל בין הוא חכם ונבון או הוא רק איש המוני ואין החכם יכול לומר כבר למדתי אותה פעם ופעמים כי הרבה דברים טמונים תחת סתר דברי' והם כתפוחי זהב במשכיות כסף ורק אחר יגיעה רבה איש תבונות יגלינה וזה מופת האמיתי שמעשה אלקים הוא אשר יאמר עליו אחת דיבר אלקים שתיים זו שמעתי פי' אם גם לפעמים ידבר ה' בתורתינו כאשר ידבר איש אל אחיו בכל זאת גם החכם והנבון יקחו ממנה חלקם כי יחפשו מטמונים ימצאו אבני נזר החכמה תוך עומק מליצותי' ודברי' היקרים כי עוז לאלקים ואת זה דיבר גם החכם מכל אדם במשליו פתח ואמר לתת לפתאים ערמה לנער דעת ומזימה ישמע חכם ויוסף לקח ונבון תחבולות יקנה ע"כ זה הדבר אשר דברנו הנה שלמה אשר נאמר עליו ויחכם מכל האדם כאשר רוח ה' דיבר בו והביע אמרי מוסר בדרך הזה להציע דבר משל או מליצה פשוטה לפני המון עם אשר הבינו אותו גם הפתאים ונערים צעירי ימים לפי שהם דברים אשר לפי פשוטם הם קלי ההבנה עד מאד לזה אמר ישמע חכם ויוסף לקח כלומר שאם אותן הדברים בעצמן נראין כפשוטין מ"מ החכם ישימם אל לבו ודעתו ויוסף דעת וחכמה: ובזה מיושב המדרש שהתחלנו בו שהפדגוג הוא המלמד עם ילדים רכים ומחנכם בקטנותם והנה הפדגוג הזה צריך לדבר עם הילדים בלשון קל