זכרון אהרן קעח

באחר שמעיד על השוחט ששחט כהוגן בזה לא שייך לומר בידו דהא אינו בידו וא"כ אין עד אחד נאמן, והנה באמת אם אין השוחט לפנינו רק הרואה מעיד ששחט שפיר נוכל לסמוך עליו דהלא רוב בקיאין הן, רק המיעוט והחזקה מגרע להרוב, וא"כ הוי פלגא ופלגא ושפיר עד א' נאמן דלא אתחזיק איסור דהחזקה נגרע ע"י הרוב משא"כ אם היא לפנינו ואינו יודע הלכות שחיטה דיש כאן חזקת איסור אינו נאמן הרואה להעיד נגד חזקת איסור מיהו כל זה לרבינא דסובר דאמרינן סמוך מיעוטא לחזקה וסובר דמחזקינן מאיסור לאיסור והחזקה בתוקפה, משא"כ לדידן דסמכינן ארוב מצויין ולא אמרינן סמוך מיעוטא לחזקה, וע"כ משום דהחזקה נפסקה כבר וא"כ שפיר נאמן עד א' אף באם הוא לפנינו ואינו יודע הלכות שחיטה שאינו מעיד נגד החזקה:

ועיין פ"י ביצה פ' אין צדיק שתמה על התוס' שכ' דחזקת אבר כבר פסק, וכ' דהא דקאמר ר"ה בהמה בחי' בחזקת איסור היינו לאפוקי שאין כאן חזקת היתר וא"כ אף אם פסק החזקה מ"מ ספק בשחיטה אסיר כשאר ספיקא דאורייתא דלחומרא לשיטת רש"י מן התורה:

ולפי דברי בעל פ"י הנ"ל דסובר דלשיטת רש"י באמת כבר פסקה החזקה וספק בשחיטה אסיר מטעם ספיקא דאורייתא לחומרא א"כ נוכל לתרץ בפשיטות קושית התוס' הנ"ל, ונוכל לומר דרבינא ויתר אמוראים פליגי בפלוגתת רש"י ותוס' דרבינא סובר וזבחת הוי מצות עשה וא"כ בהמה בחי' בחזקת איסור שאינה זבוחה קיימא, והחזקה הנ"ל נשאר גם לאחר שחיטה, ושפיר לא סמכינן ארוב מצויין אצל שחיטה מומחין משום דאמרינן סמוך מיעוטא לחזקה, אך יתר האמוראים סוברים דוזבחת לא הוי רק תיקון הלאו וא"כ אין כאן חזקת איסור אינה זבוח רק חזקת איסור אבר וחזקה הנ"ל כבר פסקה עכ"פ ושפיר נוכל לסמוך ארוב בקיאין ומתורץ קושית תוס' הנ"ל כמ"ש לעיל דבאיתי' לפנינו ואינו יודע אינו נאמן משום דאין עד אחד נאמן באתחזק איסורא ובידו לא הוי, משא"כ באינו לפנינו דהרוב בקיאין הוא נגד החזקה שפיר נאמן משא"כ לרב נחמן לקמן דסבר רוב בקיאין וע"כ דסובר דחזקת איסור אבר והחזקה כבר פסקה ושפיר נאמן עד אחד אף אם ידוע שאינו יודע הלכות שחיטה:

תוס' ד"ה דליתא קמן דלבדק' ותימא דמשמע וכו' והקשו הא לקמן ראה א' ששחט וכו' ובפשיטות לאדמו"ר לישב דלא קשה בשלמא אי ידעינן דלא גמר בוודאי סומכין אאחרים רואין אותו דליכא למיחש לכלום משום דבוודאי ראוהו מתחלה ועד סוף כדקתני התם ולכך מהני אבל בלא ידעינן אי גמיר אי לא חיישינן דלמא סמכי הרואין על סמך שיבדקו אח"כ ולא מדקדקי לראות היטב בשעת שחיטה ולכן אין סומכין וכאופן זה נראה תירוץ של הפ"י, ולאדמו"ר נ"י נראה לישב דזה אינו מספיק דא"כ לוקמי מתניתין בכה"ג דבודקין ואינו יודע היינו דמתחלה ידעינן דאינו יודע ולכן אסור בלא אחרים רואין אותו ובאחרים רואין אותו סגי דבוודאי ידקדקו כיון דלא ידע והדרא קושי' לדוכתי' אלא משמע אפי' בכה"ג לא מהני וק' מלקמן דף י"ב:

אלא נראה באופן אחר ובזה יתורץ נמי אמאי הקשה התוס' מלקמן דף י"ב לקשו| מחש"ו גופי' דקתני במתניתין והיא בוודאי כשר אפי' ידעינן בי' דלא גמיר וממילא קשה אמאי לא כשר בגדול ובר דעת אי ידעינן בי' דלא