זכרון אהרן קעז

ברי הלא עזרה ר"ה וליכא למימר דהוי רוב דהא החשש הוא שמע יגע לאחר הפרכוס ואז ליכא רוב: ובזה מתורץ ג"כ קושיית הראש יוסף על הרמב"ם שלא העתיק דמיירי בקרומית של קנה או דאטמי בשרץ עפי"מ שהקשו האחרונים דמאי מקשה הש"ס דהסכין מטמא לבשר הלא החשש הוא רק שמא יגע לאחר פרכוס ובסכין לא שייך חשש הנ"ל א"ך לפ"ז דמיירי בהעבירה בנהר א"כ שפיר מקשה הש"ס דהחשש הוא שיגע במים אבל אם אמרינן מכח חיבת הקודש א"כ שוב החשש שמא יגע הסכין לאחר פרכוס הוי ספק טומאה בר"ה וטהור כנ"ל: דף ג' ע"א) תוס' ד"ה המניח הקשו דמאי מתרץ הש"ס המניח קתני דיעבד הלא לאביי אף בדיעבד אסור בלי חותך כזית בשר, ונראה לתרץ דהנה לכאורה קשה דמאי מקשה רבא מהמניח דיוצא ונכנס לכתחלה דשאני גבי י"ן נסך שהוא רק מדרבנן וגם חזקת היתר יש לו משום הכי יש לסמוך אסברת מירתת דלו יהי' דלא הווי אלא ספק מ"מ ספיקא דרבנן לקולא, עשא"כ בשחיטה אין לסמוך אסברת מירתת וכבר עמד בזה הפ"י וצ"ל דקושיית רבא היא כנ"ל דכיון דהמניח הי' סובר דלכתחלה משמע א"כ אי נימא דסברת מירתת לא הווי וודאי רק ספק א"כ איך מותר להכניס עצמו לכתחלה לידו ספק והלא קי"ל דאף בדרבנן אסור לעשות ספק לכתחלה וע"כ מוכת דסברת מרתת הוא וודאי וא"כ גם בשחיטה יש לסמוך אסברא הנ"ל, מיהו כל זה אם אמרינן דהמניח לכתחלה משמע שפיר קשה מיין נסך אשחיטה וכמו שכתבתי אבל לפי דחיית הש"ס דמי קתני מניח המניח קתני דיעבד שוב ל"ק מיין נסך אשחיטה דגבי יין נסך שפיר סמכינן טפי אסברת מירתת משום ספק דרבנן לקולא וק"ל: ג' ע"ב) תוס' ד"ה דליתא קמן דלבדקי', הקשו דמשמע כאן דאם איתא לפנינו ולא ידע אסור' ולקמן משמע גבי ראה א' ששחט שחיטתו כשרה וקאמר הש"ס אי דלא ידע פשיטה דראה מותר, ונראה לע"ד עפימ"ש דסברת רבינא הוא משום סמוך מיעוטא לחזקה ע"כ לא סמכינן ארוב מצוין אצל שחיטה מומחין, והנה ידועה קושית תוס' על רש"י דסובר בהמה בחזקת איסור אבר קיימא הלא איסור אבר כבר פסק. ותירץ הרשב"א דרש"י סובר דמחזקינן מאיסור לאיסור, והנה שם ביבמות פ' ג' אחין יש בזה פלוגתא בגמרא דרבה סובר דלא מחזקינן מאיסור לאיסור ואבי' ורבא סוברים לכאורה דמחזקינן עיין בש"ך סימן נון ומעתה יש לומר דבאמת פליגי בזה בסוגיין דרבינא סובר מחזקינן מאיסור לאיסור וע"כ שפיר נוכל לומר סמוך מיעוטא לחזקה ואיתרע לה רוב בקיאין אך החולקים על רבינא סוברים דלא מחזקינן ע"כ איסור אבר מן החי כבר פקע ע"כ כקושיית התוס' ואין לומר סמוך מיעוטא לחזקה, ושפיר נוכל לסמוך ארוב בקיאין ועיין ש"ך סי' נון דאין מבורר שאביי ורבא סוברים דמחזקינן מאיסור לאיסור: ומעתה נראה לומר בסברת רבינא דסובר דאם הוא לפנינו ובדקו אותו ואינו יודע הלכות שחיטה דאסור אף באחרים רואין אותו הוא דבאמת הקשה בהגהות אשר"י האיך עד א' נאמן באיסורין באתחזק איסורי' ושחיטה אתחזק איסורי' הוא, וצ"ל דהוא משים בידו, אך כ"ז בשוחט עצמו אבל