עולם הלימוד · Olam HaLimud
Library › זכרון אהרן

זכרון אהרן קעד

Zichron Aharon 174 · זכרון אהרן · free full Hebrew text

Open in the reader →

ותנו אי הוי האי כתבו דקאמר כתיבת הגט או חתימת העדים לפי זה משמוע דזה כתבו דקאמר חתימה קאמר וא"כ אמאי פסק הטור דאם אמר הבעל כתב' אמרי' דוקא כתבו אבל לא חתמו. והקשו המפורשים על הבית שמואל דלכאור' מספקינן בש"ס אי הוי כתבו דקאמר חתמו או כתבו וא"כ דלמא משום ספק דהכא פסק הטור אם אמר כתבו דוקא כתבו קאמר ולא חיתמו משום דהאי לשון כתבו משמע יותר כתב הגט כמו חתימה ונראה ליישב קושי' המפורשים ולהחזיק קושי' הבית שמואל דלכאורה קשה להבין הש"ס דהכא, דהא אנו מספקינן אי הוי האי כתבו דקאמר הבעל חתימת העדים או כתיבת הגט וא"כ מה מספקא ליה דלמא האי כתבו דקאמר כתבו וחתמו קאמר אבל לפי' הש"ס לא קשה מידי דהנה לפי הש"ס דהכי צריכין אנו לומר דהוי אמינא דהכא איירי שאמרי' דאומר אמרו כשר דאי לא כן מאי מספקא ליה לשמואל אי כתיבה או חתימה הא אי הוי ברור לנו דהאי כתבו דקאמר כתב הגט הוי שפיר והא א"כ הוי מילי ומילי לא מימסרון לשליח אפי' גבי אומר אמרו אלא ודאי דאמרי' הכי דאומר אמרו כשר וכיון שאמרי' דאומר אמרו כשר א"כ חתם סופר ועד פסול דהא בהא תליא וא"כ לא קשה על הש"ס דהכא שאמרי' ביה כתבו דקאמר כתבו וחתמו קאמר דזה אין יכול להיות דהא עכשיו אמרי' דחתים סיפר ועד פסול והכא אינו אלא שנים הא תינח לפי הגמרא דהכא דאמרי' דאומר אמרו כשר אבל לשיטת הטור דפסק אומר אמרי פסיל וא"כ חתים סופר ועד כשר דהא בהא תלי' וא"כ יכולין לומר דכתבו דקאמר כתבו וחתמו קאמר דהא חתים סופר ועד כשר וא"כ אמאי פסק הטור דדוקא כתבו ולא חתמו דהא חזינן בש"ס דהכי דכתבו אף חתמו קאמר וקל להבן. חידושי חולין פרק קמא רש"י בד"ה הכל שוחטין בגמ' מפרש הכל לאתוי' טמא בחולין ולמר לאתוי כותי או מומר – ויש לדקדק דאמאי לא מייתי רש"י גם אוקימתא דרבינא לאתוי' מוחזקין או מומחין וכבר העיר הרא"ש יוסף כן. אך לדעתי הדבר פשוט מאד דרש"י מפרש דהכל בכל מקום צריך לאתוי' איזה דבר אשר לא ידעינן לולא השמיענו התנא רבותא זאת והנה לאקימתא דרבה בר עולא ואביי ורבא מרבה התנא במלת הכל כותי או מומר או טמא במוקדשין ומצד סברת חוץ לא הוה ידעינן כנ"ל. אך לרבינא דסובר דהכל שוחטין הכל מוחזקין או מומחין א"כ לא מרבה התנא במלת הכל אדרבא ממעט שאין מומחין ואין מוחזקין וזה ברור. אך לפ"ז קשה לרבינא מאי מרבה התנא במלה וצ"ל דגם הוא סובר כדאוקימתא דרבה בר עולא או כאביי ורבא דטמא בחולין ומומר מותר לשחוט עפ"י אופנים המבוארים רק לא רצה לאוקמי מתניתן באופן הנ"ל משום דקשי' ליה וכולן וק"ל. תוס' בד"ה הכל שוחטין כתוב בה"ל א"י דנשים לא ישחטו משום דדעתן קלות והקשו דהלא בזבחים מבואר דאף במוקדשים שוחטות לכתחלה דאל"כ