זכרון אהרן קעג

הקשה הרשב"א לפי פסק הרמב"ם דפסק תן הוי כזכי במתנה וגט הוי כמתנה ואמאי אמרי' לעיל אמר לי' רב לר' אחאי ברדלא קבא דמוריקא אית לי גבך יהביה לפלוני באפיה קאמינא לך דלא הדרנא בי' מכלל דאי בעי הדר ביה מצי הדר ביה ומשום הכי נתן לו במעמד שלשתן ובמעמד שלשתן אינו יכול לחזור הא בלא מעמד שלשתן נמי אין יכול לחזור דהא להרמב"ם הוי תן כזכי והכי הרי אמר תן ונראה לישב דלכאורה אמרי' אפי' להרמב"ם דפסק תן הוי כזכי אבל אם רצה הניתן למחול רשות בידו אבל גבי מעמד שלשתן אם רוצה הנותן למחול אינו יכול למחול לפי זה יכול לומר דמשום הכי קאמר באפיה קאמינה דלהוי מעמד שלשתן ובמעמד שלשתן אינו יכול למחול ולהכי אף על גב דסבר הרמב"ם תן הוי כזכי צריך לומר באפיה וכו' ודוק: נערה המאורסה (דף ס"ג ע"ב) הקשה אמ"ו לפי' פי' רש"י זיל דכתב חפץ ומחזירו לאחר שעה זוכה בי' לעצמו ובין לאחרים ופי' רש"י מדרבנן א"כ רה תורץ הש"ס לקמן על קושי' דר' חנינא ורדאן שאני שתופי מבואות דרבנן אבל התוס' הרגיש בזה וכתב מכח תורץ הש"ס משמע דר"י ור"מ פליגא אי זוכה לאחרים מדאורייתא, אבל לפי' פרש"י ז"ל קשה, ונראה ליישב דלכאורה אמרי' שני מיני זכיות יש זכיה מדאורייתא יש וזכי' מדרבנן לפי' זה יכול לומר דפי' רש"י ז"ל לעיל ומדרבנן בדבר דאורייתא וזכיה זו אינו אלא מדרבנן, אבל הכי גבי שתופי. מבואות דהוי גוף הדבר עצמה אינו אלא מדרבנן וזכו תהי' גם כן מדרבנן וזה הוי תרי דרבנן ותרי דרבנן לא אמרי' ודוק. אמר רב חסדא אשתק וורדאן מאי הוי ליה למימר כל דתיקן רבנן כעין דאורייתא תיקן והקשה הבעל פי' דקושי' זו משתופי' מבואות היי על רב חסדא ומשני שאני שתופי' מבואות דרבנן ועל זה אמר ר"ת אישתק וורדאן א"כ הדרא קושי' לדוכתי' על רב חסדא והוי קושי' ר"ח קושי' על עצמו. ונראה ליישב דלכאורה הקשה הר"ן מאי מתרץ הש"ס שאני שתופי' מבואות דרבנן משמע אי הוי דאורייתא לא הוי יכול לזכות בו ואמאי הא קיי"ל דיש זכיה לקטן מדרבנן א"כ גם בדאורייתא להוי יכול לזכות דהפקר ב"ד הפקר, ולפ"ז לא קשה קושי' הפ"י מה שהקשה דר"ח מקשה על עצמו הכא אמר ר"ח לוורדאן לא הוה לך לומר דשתופי' מבואות דרבנן ומשו"ה יכול לזכות בו דהא אפי' אי אמרינן דשתופי' מבואות דאורייתא נמי יכול לזכות בו דהא הפקר ב"ד הפקר אבל ורדאן השיב לו אימר דאמרי' דהפקר ב"ד הפקר היכא דיש הפקר זה עיקר מן התורה ואי הוי שתופי מבואות דאורייתא לא הוי יכול לזכות בו ודוק: בסוגי' דאומר אמרו (דף ס"ו ע"ב) הטור פסק דאם אמר הבעל לעדים כתבו אמרי' דוקא כתבו אבל לא חתמו והקשה הבית שמואל דהא הש"ס מקשה אם אמר הבעל לשנים כתבו