זכרון אהרן קע

דפ"י הקשה לפי' שיטת הרמב"ם ז"ל דפסק ספיקא דאוריתא לקולא א"כ למה הוצרך התורה לומר דעד אחד נאמן באיסורין הא מותר הוא מטעם ספיקא דאוריתא לקולא ותירץ הבינה לעתים דנפקא מינה כגון גבי חתיכא ס' של חלב ס' של שומן אי אמרי' דמותר הוא מטעם ס' דאוריתא לקולא ובא עד אחד ואמר שחלב הוא נאמן אבל אי אמרי' דמותר היא מטעם עד אחד כגון שאמר עד אחד ששומן הוא ובא עד שני ואמר שחלב הוא אינו נאמן השני דהא כל מקום שהאמינה תורה עד אחד הרי כאן שנים ואין נראה לי תירץ זה דהנה בעל פ"י כתב דהא דאמרי' דעד אחד נאמן באיסורין היינו דוקא להתיר אבל לאסור אין אחד נאמן ולפ"ז הדרה קושי' לדוכתי' מה הוצרך התורה לומר דעאנ"ב הא בלאו הכי מותר מטעם ספק דאורי' לקולא ואין לומר דמשו"ה הוצרך שלא יהיה נאמן השני הא בלאו הכי אינו נאמן השני משום דאין אחד נאמן לאסור לפי מה שכתב הפ"י ונראה לישב דהנה המצאתי כתוב הביא אם בא עד אחד ואמר נתנסך יינך נאמן לאסור היין על אחרים אבל על הבעלים אינו נאמן לאסור מפני שהיא איסורא דאית ביה ממונא הלכך אינו נאמן להפסיד את יינו אבל על אחרים שאינו מפסיד להם נאמן ואיכא למימר דזה הוי הנפקותא אם אמרי' דמותר הוא מטעם ספק דאורי' לקולא ובא עד אחד ואמר שהוא חלב נאמן על אחרים אבל על הבעלים אינו נאמן לאסור מפני שהוא אדב"מ אבל אם אמרי' דמותר מטעם עד אחד ובא אחר ואמר שהוא חלב אינו נאמן אפילו לאחרים דהא כל מקום שהאמינה תורה עד אחד הרי הוא כשנים ודוק: דף ג' ע"ב ג' גיטין פסולין ואם נשאת הולד כשר כתב בכתב ידו ואין עליו עדים יש עליו עדים ואין בו זמן יש בו זמן ואין עליו אלא עד אחד הרי אלו שלשה גיטין פסולין ואם נשאת הולד כשר והנה שיטת הרמב"ם ז"ל דהא דאמרי' יש בו זמן ואין בו אלא עד אחד פסול היינו אפילו בעידי מסירה והקשה השערי מלך לפי זה מאי פריך הגמרא מאן האי תנא דבעי כתיבה לשמה ובעי חתימה לשמה לימא דהאי תנא הוי תנא קמא דג' גיטין דפסול אפילו בעידי מסירה משמע דבעי כתיבה וחתימה לשמה ונראה לישב דהנה הרי"ף כתב דהא דאמר ר' אליעזר עדי מסירה כרתי היינו או עדי מסירה או עדי חתימה פי' או הא או הא והביא ראי' לדבריו דהא אמר רב בפרק המגרש דכתב ידו שנינו אבל כתב סופר ועד פסול ואמאי הא איכא עידי מסירה אלא ע"כ דמיירא בדליכא עדי מסירה אבל לעולם היכא דאיכא עדי מסירה כשר אלמא באחד בלחוד סגי' ובשם גאון אחד הביא דדוקא בעידי חתימה לחוד סגי אבל בעידי מסירה לחוד לא סגי' כי צריכין נמי עדי חתימה אבל הראיי' שהביא הריף משם אין ראיי' משום הכי פסול כתב סופר ועד אפילו בעדי מסירה משום דהוי מזויף מתוכו וזה הוי סברת הרשב"ם דסבר דפסול אפילו בעידי מסירה משום דהוי מזויף מתוכו ומהיכא ידעינן דמזויף מתוכו פסול הוא היינו כדמסקינן דמתני' ר' אליעזר היא ולהכי פסול משום דהוי מזויף מתוכו אבל לפי הו"א דלא ידעינן מזויף מתוכו דפסול סבר הרשב"ם דאינה פסיל בעידי מסירה ולפ"ז לא קשה מידי קושי' השערי מלך דלמא הוי האי תנא תנא קמא דג' גיטין לפי פי' הרשב"ם לא