זכרון אהרן קסט

לא קשה קושי' התוס' דפי' ורבנן הוא דאצריך משום שני יוסף בן שמעון ולפ"ז ליכא למיחש למילתא אחרית' אלא משום לשמה לפיכך נקט רבה משום לשמה ולפ"ז שפיר שייך הכי למימר ממילא דבשלמא אי הוי אמרי' דגם מפני מחובר ושינה שמו וכו' צריך לומר ב"נ וכו' לא הוי צריכן למשאל דהא טירחא הוא והיכא דאיכא טרחא לא צריכין לברר אבל השתא דאמרי' שאין צריך למשאל רק משום לשמה כלומר כיון שהשליח לא אמר בפני כ' ונחתם אלא משום שני יוסף בן שמעון ממילא שיילינן ליה אם נכתב לשמה ודוק – הקשה בתוס' אמאי אמרי' דעד אחד נאמן על השחיטה הא הוי אתחזק איסורא וגבי אתחזק איסורא אינו נאמן עד אחד ותירוץ משום דבידו לתקנו נאמן וליכא אתחזק איסורא – והטעם דאמרי' היכא שבידו נאמן אפי' באתחזק איסורא ישנן שני טעמים הראש סבר דטעם דנאמן היכא שבידו משום בעלים ובעל נאמן על שלו והמהרי"ק נתן טעם אחר וסבר דנאמן משום דאם שחט אין כאן עוד חזקה וזה הוי בידו ולפי שיטת המהרי"ק ז"ל לא קשה קושי' מגן אברהם ז"ל שהקשה על הרשב"א שכתב דקטן נאמן על בדיקת חמץ לפי' שאין אתחזק איסורא והקשה המ"א הא חמץ וודאי הוי אתחזק איסורא אבל לפי המהרי"ק ז"ל לא קשה מידי' לפי שיכול לבדוק את החמץ אין כאן עוד אתחזק איסורא וזה הוא דבר פשוט וק"ל אבל הגהות אשרי' תירץ על קושי' תו' הנ"ל תירץ אחר דמשום הכי נאמן בשחיטת אע"ג דאתחזק איסורא משום דרוב מצואין אצל שחיטה מומחין הן והקשה הפרי מגדים דהא היינו טעמא דבידו נאמן משום דרוב מצואין אצל שחיטה מומחין הן ומאי מחדש הגהות אשרי. ונראה לישב דהנה בעל פ"י תירץ על קושי' תוס' הנ"ל דהא דאמרי' דעד אחד נאמן באיסורי' היינו אם בא העד לברר את החזקה כגון הכי גבי שחיטה שבלא עדותו נמי אין כאן חזקת אבר מן החי דהא היא שחיטה לפנינו אלא דבא לברר אם נשחטה כשירה או לא ועל זה נאמן אפילו אתחזק איסורא אבל אם בא להעיד כנגד החזקה כגון אם בא להעיד על אשת איש שמת בעלה שהיא יש לה חזקת א"א והוא רוצה בעידותו להפקיע' מחזקה זו הכי אינו נאמן והטעם דאמרי' דאם בא לברר רק את החזקה דנאמן הוא דלמא לא שחט כהוגן אלא ודאי משום דרוב מצואין אצל השחיטה מומחין הן וזה תירץ הגהות אשרי' דמטעם בידו אינו נאמן לברר משום דלמא לא שחט כהוגן אבל אם אמרי' דרוב מצואין אצל שחיטה מומחין הן נאמן ולא קשה קושי' הפרי מגדים אבל התוס' סבר דבידו לחוד נמי מהני אפילו גבי אתחזק איסורא ודוק: גמרא רוב בקיאין הן ואפילו לר' מאיר דחייש וכו' סתם ספרי דדייני מגמר גמירא דגט אשה בעי לשמה והקשו האחרונים הא לר' מאיר לא בעי כלל כתיבה לשמה דהא סבר אפילו מצאו באשפה כשר ומאי קאמר הכי אפילו לר' מאיר וכו' ונראה לישב דהא רש"י פי' דמדרבנן הוא דאצרוך היינו משום שני יוסף בן שמעון ופריך התוס' דהיכא דאיכא שני יוסף בן שמעון אפילו נכתב לשמה פסול לגרש בו לר"מ משום דבעי שיהי' מוכח מתוכו ולפ"ז לא קשה מידי דלהכי אצרך למימר אפילו לר' מאיר בפ"נ משום שני יוסף בן שמעון ודוק כי נכון הוא מאוד: