זכרון אהרן טז

כן אתה בני אם במלל פיך תדבר נגד אלקיך. הלא זה עונך יחשב לך להגדול שבעונך הלא הוא עשך ויכוננך ואיך אתה ממרה את פיהו. לכן הזהר בני מזה שמור פתחי פיך להוציא דבר מה שאינו נכון לאלקיך: צנוע תהי' בכל דרכיך ומעשיך. כי בזה אתה מראה כי אתה מאמין שה' אלקיך נגדך תמיד ואף אם אתה עושה ועוסק במצות, אם אתה עושה בפרהסי' אפשר אתה עושה להחניף ולהגדיל שמך אצל בני אדם. וזה מתרמית היצר וסייעתו. אבל אם אתה עושה המצות בהצנע. אתה עושה מעשיך לשם שמים. ולא לתפארת ועטרת. וכן בדברי רשות צריך אתה להיות צנוע ומעלי במאכלך ומשתך ושאר צרכך. וכלל גדול הוא כי צנוע היא ירא ושלם בדרכי ה' וכמ"ש והצנע לכת את ה' אלקיך: קדוש תהי' לה' אלקיך ועיקר הקדושה היא קדש עצמך במותר ומותר לך מה שצריך לך להברות גופך. כי אם אמנם אתה מצווה על זה להחיות גופך כי הגוף הוא כלי אומנות של הנשמה ואין אומן בלא כלים. לכן אם לא תברה גופך אזי ישאר נשמה בלי כלי אומנות. ומה יעשה האומן בלי כלים. וע"ז אמרה התורה ושמרתם את נפשותיכם. אבל היותר ממה שאתה צריך זרה הלאה. כי למה לך. הלא לחנם דאגתך על המותר מה שאין צריך לך. ואתה בסכנה גדולה ע"י המותר. ושמנת ועבית. שנית אולי האכילה ההיא אכילת איסור. והדבר הצריך אתה צריך להנות ולאכול. אבל לא היותר. והמותר תחרים. ואז תשכון בטח בלי דאגה על כל: רק חזק ואמץ והי' לאיש ר"ת אוהב לכל אדם ישר עם כל אדם שלום עם כל אדם. אהוב מכל אדם יאמין לך כל אדם שומע לך כל אדם. שמור כלל זה בידך ותראהו כי אחרית לאיש שלום: שמור ושמעת לכל הדברים אשר אנכי מצוך לעת אשר אתה הולך לעמוד במקום תורה וחכמה למען יהיו תורה ויראה מצומדים חכמה ודרך ארץ מאוחדים בלבך תמיד יהיו לך דברי הטעונים לאור לך להורות לך הדרך אשר תלך ויתר הדברים יתבארו לך בספרי חמד חובת הלבבות וספר ראשית חכמה בהם כלולים אהבת ה' ויראת ה' בהם תחזיק ולא תרפה מוצאם מוצא חיים בזה ובבא: תמים תהי' עם ה' ועם אנשים. זקנים ונערים. ואז יהללוך כל בשערים. בתוך עדה וישרים. הק' אהרן בר"ה כ"ץ