זכרון אהרן קסב

שאינן צורך היום בשבת ויו"ט, וצריך להבין למה באמת לא התקינו לאומרו יום או יומים קודם, ועוד הלא באמת רוב עולם כבר עושים התרת נדרים בערב ר"ה או בערב יוה"כ אחר תפלת שחרית ולאיזה צורך אומרים כל נדרי בערב קודם הלילה, ועוד הלא תקנו חז"ל לבקש ניגון ערב ומועיל לעורר לבות בני אדם אל הבכי כמו שהוא באמת ניגון של כל נדרי שהיא מקובל בכל תפוצות ישראל וגם לב האדם ורוחו נשבר בקרבו בעת שהוא הולך אז לביהכנ"ס מפחד יום הדין הבא ונהפוך היא דברי של הכל נדרי הם מוציאין את האדם מפחדתו ורעידתו כי הם רק דברים של מסירת מודעה שאינו רוצה נקיים נדריו ואסריו אשר אסר על נפשו ומבטלם, ונ"ל לתת טעם לזה והוא כי כל בר ישראל אשר יראת ה' נגע בלבו כאשר בא החודש אלול הוא החל לשוב ומפשפש במעשיו ולא בלבד שמקבל עליו לעזוב מעשיו הרעים שעשה עד הנה אלא גם מקבל עליו מעתה לילך בדרך טובים כמנהג הצדיקים וכשירים וכל שממשמש וקרוב לבוא היום הגדול והנורא הוא יותר ויותר ויאמץ לבו בגבורים בקבלת הדברים ההם למען לזכות ביום הדין. אבל באמת לאחר יוה"כ הוא ככלב שב אל קיאו ושכח את כל אשר קבל וגזר על עצמו ובזה הוסיף עליו חטא ופשע ועיון נדרים וקונמות לזה התקינו חכז"ל לומר כל נדרי קודם הלילה לפי שביום הכיפורים בעצמו אין רשאין להתיר, ולמען שלא יפוג מלבו הכוונה העצומה מה שהכין לעצמו אז לשפוך שיחו ויגוני לפני מלך ממהקב"ה לכן אומרים אותו בניגון מעורר יפה ונעים:

מסוד חכמים ונכונים ומלמד דעת מבינים אפתחה פי בשיר ורננים להודות ולהלל פני שוכן מעונים. וכר"ח ויוה"כ לחלות ולחנן פני מלך מלכי המלכים ואד ני האדונים אלה הדברים אשר תקנו חכמינו הקדושים לאומרם קודם אמירת היוצר, וצריך לחקור ולהתבונן מה הי' כוונתם ז"ל בזה ומה ראו על ככה, ונראה לפי דעתי דהנה אנו רואים שמתקני היוצר היו חכמים ונבונים גדולים בתורה הקדושה הן בנגלה הן בנסתר ובכל מדע והיו כותבין בכל יוצר של שלש רגלים גם כל דינים ומנהגים של אותו יו"ט ולא די בזה אלא שהיו עוטפין אותם בהלל ושבח להקב"ה במליצות נאות וחרוזית ועוטרין ומפארין אותן בלשון של המלאכים הקדושים בקדושה של ממהקב"ה ואעפ"י שהמון העם הע"ה לא יודעים מאומה ממה שהם אומרים בכל זאת יש להם תכלית גדול כי באשר אמרו לפני הקב"ה הגמרות והדינים והניסים והנפלאות אשר עשה עמהם בעת ובזמן ההוא ומזמרים לפניו באותו הלשון אשר תקנו להם אותם הקדושים העליונים שמסרו עצמם על קדושת שמו הגדול יתברך יזכור להם הקב"ה זכותם כמו שזוכר לנו זכות אבותינו הקדושים אשר בארץ המה ועי"ז יקבל תפלותינו באהבה וברצון, ובלתי ספק אם האומרים היוצר גם הם תלמידי חכמים ויודעים את התורה ומבינים גודל החכמה והקדושה של מחברו אז בוודאי הקב"ה יקבל דבריהם בשמחה ויושיבם לפניו כאוהבים וריעים נאמנים כי להם כפליים לתושי' זכות הקדושים ז"ל וגם זכות עצמם והדמיון לזה למשל אם יש למלך יום הולדתו (נאהמענסטאג) ויש לו שר צבא שני למלך אשר יושב באחד מעריו רחוק מעיר מלכותו והוא עבד נאמן למלך וגם המלך אוהב אותו מאד כי כמה פעמים מסר נפשו עבור המלך והנה עתה