זכרון אהרן קס

כל מחשבתו מה שרוצה שיעשה לזה מצינו גבי מעשה בראשית אצל העשרה מאמרות הכל באר היטב מה שרצה שהשי"ת שתוציא הארץ דשא עשב מזריע זרע וכל עץ עושה פרי למינו אשר זרעו בו וכן בכל המאמרות, ולפי"ז אם הי' רק דיבור אחד או אפילו מאמר אחד בכל הבריאה ואח"כ כשחטא אדם הראשון מיד הי' נשחת כל העולם כי אחר שביטל התנאי בטל האמירה, לזה ברא הקב"ה את העולם בעשרה מאמרות כדי שבכל פעם שיחטא יכול להענישם במאמר אחד וכן ראינו כשחטא אה"ר כתיב ארורה האדמה בעבורך קוץ ודרדר וגו' וזה שאמר התנא בעשרה וכו' ומה תלמוד לומר כלומר למה כתיב אמירה ולא דיבור ואף את"ל שצריך להיות אמירה מפני שצריך לפרש דבריו כאמור אבל בכל זאת למה עשרה מאמרות והלא במאמר אחד וכו' לזה אמר שזה הי' לטובת העולם כדי שיוכל להפרע מעט מעט מן הרשעים עד שיאבדו כל היו"ד מאמרות וממילא ליתן שכר טוב לצדיקים שמקיימים את העולם שנברא בעשרה מאמרות ולא בדברות וכל ההוד והתפארת אשר קיבל העולם ע"י מאמר של הקב"ה הי' להם שכר טוב ודוק: משנה ב' עשרה דורות מאדם ועד נח להודיע כמה ארך אפיים לפניו וכו' עד שהשיא עליהם את מי המבול עשרה דורות מנח ועד אברהם וכו. עד שכא אברהם וקיבל שכר כולם. ונראה לבאר וליישב נמי מה שקשה למה נכתבו אצל י' דורות הראשונים ג' זמנים כמו ויחי אדם שלשים ומאת שנה ויולד את שת ואח"כ ויחי אדם אחרי הולידו את שת ח' מאות שנה ויולד בנים ובנות ואח"כ כתב כמה שנים חי עד שמת וכן גבי כל י' דורות הראשונים ובי' דורות דנח לא כתב רק ב' זמנים א' זמן אשר חי עד שילד את הבן אשר נקב בשם ואח"כ כמה שנים חי עד שילד בנים ובנות אבל מספר השנים אשר חי עד שמת לא נכתב בהם, ונ"ל עפ"י משל אם אדם אחד רוצה לעשות לו מסחר בחנות בפרגמטיא ושכר לו בית עם חנות וחושב שצריך רווח כדי צרכו לכל שבוע עשרה זהובים ולהרויח זה צריך למכיר בכל שבוע בעד מאה זהובים סחורה וכן עשה ופתח חנותו ביום א' ולא בא אפילו קינה אחד וכן הי' ביום ב' וג' עד ע"ש סמיך לחשיכה ואז סגר חנותו וכן הי' משך עד שאבד תוחלתו ולא לבד שלא הרויח כלום וגם הזמן אבד בלי תכלית כי אף כספו אכל ועזב את החנות והלך לו ותמהו כל אנשי עירו עליו איך הי' יכול להיות יושב ומצפה השנה כולו אחר שראה שאין שום בצע בעסקו, אבל אם הי' פותח חנות ולא מכר לא ביום א' וכן בכל השבוע בבוקר הוא בא ובערב הוא שב וכאשר בא כן הלך בלי שום מסחר כלל ובערב שבת אחר חצות בא לו קונה אחר אשר קנה ממנו כל הפרקמטיא שהי' לו בחנותו אז ליכא למימר שפתיחת ונעילת הדלתות של החנות הי' בלי תכלית בימים הקודמים כי אם הי' אובד תוחלתו אחר שראה שאין לו קינים והי' סוגר ולא פותח לא הי' יכול הקונה הטוב לילך לחנותו וזהו הטעם של המשניות האלו כי בי' דורות הראשונים עד המבול לא בא אפילו בדור האחרון אדם שיהי' לו זכיות כ"כ שבשבילו יתקיים העולם כולו ולא נראה רק אריכת אפיים שהי' לו להקב"ה לכל אותן הדורות,