זכרון אהרן קנה

צריך להיות להם רב ומורה דרך ה' אולם לשפוט ריבם ומחלוקתם גם איש אחר חכם ונבון יכול לעשות להם ואם יתרחש להם דבר גדול וקשה אז באמת יבואו אליך וזה כוונת המדרש שאמר בשכר שלש פסיעות זכה משה לשלש דברים: ליקוטים מלכים ב' י"ב ויהי כעברם ואליהו אמר אל אלישע שאל מה אעשה לך בטרם אלקח מאתך, ויאמר אלישע ויהי נא פי שנים ברוחך אלי ויאמר אליו אליהו הקשית לשאול אם תראה אותי לוקח מאתך יהי' לך כן ואם אין לא יהי' לך בן ויהי המה הולכים הלוך ודבר והנה רכב אש וכו' ויעל אליהו בסערה השמים ואלישע ראה וגו' וירם את אדרת אליה אשר נפלה מעליו וישב ויעמוד על שפת וגו' ויכה את המים ויאמר אי' אלקי אליהו אף הוא ויכה את המים ויחצו הנה והנה ויעבר אלישע ויראוהו בני הנביאים אשר ביריחו מנגד ויאמר נהה רוח אליהו על אלישע ויבואו לקראתו וישתחוו לו ארצה ע"כ. הנה מלבד הקושיא המפורסמת שקשה על מה שביקש אלישע מאליהו פי שנים ברוחו כי איך יכול האדם לבקש מחבירו שיתן לו אלף זיז אם אין לו רק חמש מאות ולי קשה יותר על אלישע שנראה שהעיז פנים כנגד רבו ומיקל בכבודו במה שלא הי' די לו ההשגה שהשיג אליהו בחכמה ובנבואה וביקש שיהי' לו כפליים לתושי': ונ"ל לישב הנה מצינו כאשר ישב שלמה המלך על כסא דוד אביו נראה אליו ה' בגבעון בחלום ואמר אליו שאל מה אתן כך (מלכים א ג') השיבו שלמה המע"ה ה' אלקי אתה המלכת את עבדך תחת דוד אבי ואנכי נער קטן לא אדע צאת ובא וביקש מהקב"ה חכמה ודעת למען יוכל לשפוט ולנהוג את עמו בני ישראל והשיב לו הקב"ה יען אשר שאלת את הדבר הזה ולא שאלת לך ימים רבים ועושר וכבוד גם לא נפש אויבך רק חכמה ולב נבון לכן יהיו לך כלם בשיעור גדול אשר לא הי' לשום אדם לא לפניך ולא לאחריך לפי זה יש לומר כמו ששם לא מצא שהמע"ה את עצמו ראוי וחזק ולבו שלם בחכמה ודעת שיוכל לשפוט את עם ישראל בצדק ואמת, ולזה שאל מהקב"ה שיחונן אותו דעה בינה והשכל כן גם כאן אצל אלישע שציוה ה' את אליהו לבחרו לנביא תחתיו לא הרחיב בנפשו עוז ויקר שידבר ה' עמו בכל עת ועונה כשיהי' צריך לו לצורך כלל ישראל כי הי' עניו מאד ושאל רק שיהי' פי שנים ממה שיש ברוח אליהו רבו כלומר בשכלו כי באמת הנביאים לא היו צריכים להיות מופלגים בחכמה ביותר כי היו קרובים להקב"ה וכל דבר הגדול והקשה הביאו אליו ושמע שועתם ודיבר עמהם, וכן מצינו גבי מרע"ה פעמיים ושלש בתורה הקדושה שלא ידע בחתוך הדין ואמר עמדו ואשמעה מה יצוה ה' לכם, במקושש בטמאי מתים לענין פסח. ובנות צלפחד, ולכן אלישע ברוב ענותנותו לא האמין שידבר הקב"ה עמו ולזה בקש מרבו שיהי' לו פי שנית ברוחו לא אמר שיתן