זכרון אהרן קנג

לפרש דהנה אחז"ל האומר אחטא ואשוב אן מספיקין בידו לעשות תשובה והטעם כי התשובה צריכה להיות כמשקל החטא שיהי' צער התשובה כהנאת החטא והנה אם אומר האדם אחטא ואשוב הרי יודע שיצטוער אח"כ ע"י שיעשה התשובה ולמה הוא רוצה לעשות העבירה ובוודאי שהנאת העבירה גדול אצלו מאד יותר הרבה מהצער של התשובה וכדאי לו להצטער מהתשובה כדי שיהנה מהחטא לכן אין תשובתו מתקבלת אבל אם החטא לא הי' במחשבת תשובה לא מוכח שהנאת החטא גדול אצלו מצער התשובה לכן מתקבלת תשובתו וזהו שאמר הקב"ה לאדם המן העץ אשר צויתך לבלתי אכול ממנו אכלת היינו שאכלת ממנו בכוונה שלא תאכל ממנו עוד והרי אתה בכלל אחטא ואשוב ולא מהני תשובתך וע"ז השיב אה"ר אכלתי בכוונה לאכול עוד ולא בכוונה לשוב אח"כ א"כ מהני תשובתי והקב"ה רצה לעוררו בזה על איזה אופן מהני התשובה ודוק (מהג' מהר"ם אש): אי הכל אחיך ויאמר קין לא ידעתי השומר אחי אנכי ויאמר ה' לקין קול דמי אחיך צועקים אלי מן האדמה, פירש"י דמו ודם זרעיותיו, וקשה למה לו לקין להאריך בלשונו ולומר השומר אחי אנכי הלא הי' די לו לומר לא ידעתי ועוד קשה למה הזכיר לו הקב"ה שגם דם זרעיותיו צועקים מן האדמה הלא גם בלא זה הוא חייב מיתה על הריגת הבל ונראה לפרש דהנה איתא במדרש שאין הרוצח חייב אלא אם הנרצח האמין בהקב"ה אבל אם כפר בעיקר ח"ו אין הרוצח חייב עליו מיתה וגם עוד תנאי שיהי' הרוצח יודע שחייב מיתה על הריגתו ובלא זה היא פטור וע"ז אמר קין לפטור א"ע לא ידעתי מאיסור הריגת אדם ואפילו אם ידעתי השומר אחי מצוות אנכי להאמין בה' אפשר שהוא לא האמין בה' ואין חיוב על הריגתו אמנם אם יודע שיצאו ממנו בנים הגונים אסור להרגו אפילו אם אינו שומר מצוות אנכי וע"ז השיב לו הקב"ה דמו ודם זרעותיו ואפילו אם אינך חייב עליו משום עצמו אבל משום זרע מעליא דנפקין מני' אתה חייב (שמעתי): פ' נח כי אותך ראיתי צדיק לפני בדור הזה ופירש"י ז"ל לא נאמר תמים מכאן שאומרים מקצת שבחו של אדם בפניו וכולו שלא בפניו ויש לתרץ באופן אחר בשנדקדק עוד למה נאמר למעלה בדורותיו לשון רבים הנה איתא במדרש כ"מ שנאמר בו תמים ימיו נחלקים לשבעה כגון אברהם שנאמר בו והי' תמים שחי מאה וחמש ושבעים שנה הם כ"ה פעם שבעה ויעקב נאמר בו תם וחי מאה וארבעים ושבעה שהם כ"א פעם שבעה והקשו הא בנח נאמר תמים ואין ימיו נחלקים לשבעה דהא חי תשע מאות וחמשים שנה ותירצו שנח חי בב' עולמות קודם המבול ולאחר המבול וימיו של קודם המבול אין נחשבים לכלום והם היו שש מאות שנה וימיו של אחר המבול הם הם הנחשבים לימי חייו שכבר הבטיח הקב"ה לעולמו בשבועה שלא יחרב עוד ע"י מבול והם היו שלש מאות וחמשים ונחלקים לחמשים פעם שבעה נמצא שבשני עולמותיו שחי בהן אחד קודם המבול והשני לאחר המבול הי' בראשון