זכרון אהרן קנב

לפי שלמדו כל הלילה וישינים לאור הבוקר או מפני שמכינים עצמם להתפלל בנחיות, או שאינם רוצים להתפלל עם הציבור לפי שהציבור ממהרים בתפלתם לפי שרוצים לילך לבקש פרנסתם והם החסידים רוצים להתפלל בכוונה ולהאריך בתפלתם ואחר כן לומדים שם שיעור מידי יום ויום ומלבד זה לומד שם הרב עם בחורי חמד ש"ס ופוסקים, הנה נראה בעליל שיש לביהמ"ד הסגולות שהיו בביהמ"ק, ואיתא בירושלמי ר"ח בן חנינא ור' הושעיא הוי מטיילין באלין כנשתא דלודו אמר ר' חמא לר' הושעיא כמה ממין שקעו אבותי בבנין זה א"ל ר' הושעיא כמה נפשות שקעו אבותיך בבנין זה לא הוון בני נשא דילעון באוריי' כוונתם שהיו מטיילין בבתי נסיות דעיר לוד לראות אם הרבה מתפללין שם ומצאן ריק שלא היו שם אנשים שמתפללין והי' ר' חמא מצער עצמו על הממון הרב ששקעו אבותיו בבנין זה בלא יועיל, וא"ל ר' הושעא שיותר יש לצער על הנפשות ששקעו שאם הי' בוכה בממון זה בית המדרש הי' מחי' כמה נפשות ע"י לימוד התורה כי היא חיינו ואורך ימינו ואז היו יכולים גם להתפלל שם אבל עכשיו לית בני נשא דילעון באורייתא ואם אין תורה אין יראה, ועתה אודה את ה' בכל לבב בסוד ישרים ועדה שגמלני כל טוב ואין טוב אלא תורה ונתן בלבי לבנות את בים המדרש הזה לזכות אותי ואת זוגתי תחי' ואת כל בני ביתי ובפרט את בני היקר כה' צבי נ"י אשר טרח ועמל הרבה בבנינו ולזכות כל אנשי קהלתי יצ"ו ואומר ברוך שהחייני וקימני והגיעני לזמן הזה אמן. השמטות פ' בראשית מדרש כשעלה משה למרום וראה שהקב"ה עוסק במעשה בראשית וכותב תדשא הארץ דשא התחיל לבכות, ופלא ונראה לפרש עפ"י מה דאיתא באבות פרק א' על שלשה דברים העולם עומד על התורה ועל העבודה ועל גמילות חסדים ובסוף הפרק ער שלשה דברים העולם קים על הדין ועל האמת ועל השלום וקשיין אהדדי ופי' רבינו יונה על ג' הראשונים ברא העולם ועל ג' האחרונים מתקיימת העולם והקשה בבית יוסף אם יכול היי העולם להברא על אלו השלשה מכש"כ שיכול להתקיים עליהם ופירש הב"י בזמן שבית המקדש הי' קיים אז היתה הבר אה מתקיימת על התורה ועבודה וגמ"ח ובזמן שאין בהמ"ק קיים העולם מתקיים על הדין והאמת והשלום והנה ר"ת דע"א דין שלום אמת ולפ"ז מבואר המדרש דכשעלה משה למרום וראה שהקב"ה כותב תדשא הארץ דש"א לרמז שתתקיים הארץ ע"י דין שלום אמת והבין מזה שיחרב המקדש לכן בכה (מהג' מהר"ם אש): ויאמר וכו' המן העין אשר אמיתך לכלי אכל ממנו אכלת ויאמר האדם האשה אשר נתת עמדי היא נתנה לי מן העץ ואוכל, ובמדרש אכלתי ואוכל, ופלא איך יעיז אדה"ר כ"כ נגד המקום ונראה