זכרון אהרן קמד

מעשה אבותיהם בידיהם, שכן עשו האבות אחר כל ההבטחות שהארץ שלהם שוב הוצרכו לקנות מקום בדמים יקרים ולא הרהרו וזהו שאמר הכתוב ושמי ה' לא נודעתי להם ועוד זאת וגם הקמותי וכו' וזכרתי להם וכו' לפי הדרש חבל על דאבדין וכו' שלא הרהרו אחר מדותי, וגם אני שמעתי את נעקת בני ישראל כל צעקתם ותרעומתם הוא רק אשר מצרים מעבידים אותם שהכבידו עבודה עליהם יותר מבראשונה אבל עלי לא הרהרו אף שכבר הבטחתים על גאולתם ונהפוך הוא לכן בדין הוא ואזכור את בריתי לקיים הבטחתי להאבות, לכן אמור לבני ישראל אני ה', והוצאתי אתכם וכו' כי זכות אבותם בזה שאחזי מעשיהם בידיהם, וזה"ש הפ' ועתה דייקא אחר הכבדת העול ותשובת ישראל תראה עי"ז כי ביד חזקה וכו' דייקא פי' עפ"י הדין זכו לגאלם ודוק, הא קמן מיהת שגם בערך מרע"ה הי' הקב"ה מתאונן על מיתת האבות ואמר חבל על דאבדין אנן יתמי דיתמי בדור עני בזה"ז מה נענה על העדר וסילוק צדיקים אשר באה ונהייתה אחי ורעי ורבותי אבל אעורר בבכי אגרר על פטירת נזר ראשינו אדר והוד מאור הגולה ארז הלבנון, הגאון המפורסם סיני ועוקר הרים צדיק יסוד עולם כבוד מרנא ורבנא מו"ה יחזקאל בנעט אב"ד ור"מ דק"ק נייטרא זצוק"ל לה"ה ביודעי ומכירי קאמינא עיני ראו גדולתו בתורה ומדת ענותנתו וצדקתו ופרישותו ביותר הן בתורה הי' חרוץ נפלא ומכוון כהלכה והן בעבודה זו תפלה שמעתיו מתפלל מלה במלה בכוונה ובדמעות, והן בג"ח הי' רב פעלים בגופו ובממונו קורא אני עליו נר ישראל, עמוד הימיני, פטיש החזק, שתארו באלו את התנא ריב"ז, וכוונתם נ"ל על שהחזיק ביתר שאת בשלשה עמודים אלו שהעולם עומד עליהם בתורה בעבודה ובג"ח, נר ישראל זו תורה עיין רש"י מנחות דף פ"ט ע"ב, עמוד הימיני זו עבודה תפלה, פטיש החזק זו ג"ח זריק נצוצין לכל סטר, א"נ בהיפוך נר ישראל זו ג"ח, נר מצוה שבין אדם לחבירו, עמוד הימיני זו תורה מימינו אש דת, פטיש החזק זו עבודה תפלה, שמשים לבו כבשר ומכניע לבו לשמים כנ"ל, כל אלה הג' שבחים חוברו יחדיו גם בגאון הנ"ל, רבותי מלבד שהחיוב על כל ישראל להוריד דמעות ולהתאבל על צדיק הנעדר הנ"ל וכמ"ש וכל בית ישראל יבכו את השרפה אשר שרף ה' במיתת נדב ואביהו, בפרטות עלינו ועליכם החיוב ביותר, כי מאז הכרתיו ידעתיו שלא הגעתי לקרסוליו כי הי' גדול הדור ש"ס ופוסקים ערוכים על לבו ועכ"ז הרבה פעמים שמע גם לעצתי היותו נאמן פשוט וצדיק פשוט מודה על האמת במקום גדולתו שם ענותנותו, אשרי הדור שהגדולים שומעין לקטנים, ואז"ל ת"ח שמת הכל קרוביו אף שמניחתו כבוד במקום אחר הוא בכל עיר הקרובה אליו נקרא, ומכש"כ בקהלתינו פה שכבר נתקבל פעם אחד ועלה להיות אב"ד פה, לכן לן יאות למבכי לן יאות למעבד הספידא עליו הי' חסיד הי' עניו מתלמידיו של הלל:

עוד זה מקרוב, באה השמועה מהעדר ופטירת צדיק מפורסם ות"ח גדול ה"ה חד מחריפי דפומבדיתא, הרב החרוץ ונגיד, מופלג, צדיק תמים, עוקר הרים, כקש"ת מו"ה דוד בראק זצ"ל לה"ה פאר הקהלה בק"ק ווערבוי נודע למשגב שמו כי שם הי' תורה וגדולה במקום אחד ומלבד גדלו בתורתו ובמעשים טובים, צדקת פזרונו לרוב, הי' מחזיק גדול בלומדי תורה וכראי הי' זכות אלו שני הצדיקים להגן על הדור מן הפורעניות אלף ה גן, והן עתה שנעדרו מאתנו יש לנו להתאונן על מיתתם חבל על דאברין ולא משתכחין הי' תורה והי' מצוות דמגיני עלן: