זכרון אהרן קמה

כתיב בקהלת אם רוח המושל יעלה עליך מקומך אל תנח, כי מרפה יניח חטאים גדולים, פירושו נלע"ד עפ"י אמנם ז"ל כל המתעצל בהספדו של חכם ראוי לקוברו בחייו שנאמר וכו' וכבר ראו כן תמהו כל המפורשים ובקשו למוציא טעם לעונש זה, ונראה עפ"י הגמרא (דכתובות דף ק"ג) ההיא יומא דאשכבתא דר' נפק בת קלא ואמר כל דהוה באשכבתי' דר' מזומן הוא לחיי עוה"ב. והקשו תוס' תימא והלא כל ישראל יש להם חלק לעוה"ב, ותי' בספר הפלאה עפ"י מה שכ' מהרש"א סו"פ המדיר בטעם הכפל לשון שהכריז אלי' קמי' דר' יהושע בן לוי כי שכיב פנו מקום פנו מקים לבר לואי דהצדיק אם נתפס בעיון הדור היא נוטל גם מחלקם בג"ע לז"א פנו מקום ב' פעמים, כי משנה יירש חלקו וחלק חבירו, וכ' הפלאה וז"ל אך העוסקים בהספד בכל נפשם ומתמרמרים על פטירתו מתכפר להם כמ"ש בשבת סוף פרק האורג וזהו שיצאה בת קול על תל דהווה בהספידא כל דהוו באשכבתי' דר' לא ינוכה חלקי מג"ע ומזומן לחיי העוה"ב וכו' עכ"ל וכתיב כי רוח האדם העולה הוא למעלה וכו' ובחולין דף ז' דרשו חכז"ל על פסוק אם תשב ללחום את מושל זה הת"ח עד"ה מושל באדם צדיק מושל וכו' ולפ"ז י"ל דה"פ אם רוח המושל יעלה למעלה ר"ל סילוק צדיקים עליך פי' בשבילך יסתלק לכפר על הדור, הזהר שמקומך בג"ע אל תנח שיטלנו הוא כי להיות סילוקו מן העולם הוא מרפה רפואה לעולם, ינוח בהעדרו חטאים גדולים לכפרם לכן בדין הוא שיטול שכרו מקומך בג"ע ע"כ הזהר שמקומך אל תנח וכה תעשה תתמרמר בהספדו באופן שיהי' סלוקו מרפא ע"י תשובה שיניח בהעדרו חטאים גדולים לכפרם, וגם כתיב וישב העפר על הארץ כשהי' והרוח חשוב וכו' ואיתא בערובין דף י"ט גיהנם הוא למטה בארץ וכמ"ש וירדו חיים שאולה, אבל ג"ע הוא למעלה בעולם הנשמות שמה תשוב הרוח וכו' ולכן יפה אמרו המתעצל בהספדו של חכם כיון שע"י זה הנעדר נוטל חלקם בג"ע למעלה ממילא גם רוחו של זה המתעצל ראוי לקוברו בחייו לירד עם הגוף בגיהנם למטה בארץ ולפי"ז יפורש עוד הפסוק הבי אם רוח המושל יעלה עליך בשבילך כנ"ל מקומך בעוה"ז אל תנח ע"י התעצלות בהספדו שראוי לקוברו בחייו עי"ז והנה עוד זה מדבר וזה בא השמועה כי נשבה עדר הי, היה פטירת הרב המפורסם המאוה"ג בנש"ק כ"ש מו"ה יוופא פלעש זצ"ל אב"ד דק"ק וועספרין, גם עליו יש לזעוק מרה הי' חסיד הי' עניו, אז"ל בברכות (ו' ע"ב) אגרא דהספידא דלוי' ופירש"י להרים קיל בלשון נהי ועגמת נפש שיבכו השומעים עכ"ל, דבר זה לא על הסופד לבד מוטל כ"א כל אחד ראוי לבכות אבדת וסילוק הצדיקים ולבכה אחרים עמו, וכמ"ש וכל בית ישראל יבכו את השרפה אשר וכו, וחבל על דאבדין וכו' ארזי הלבנון אדירי התורה היו, אז"ל בשלהי מס' שבת א"ל רב לרב שמואל בר שילת אחים בהספדאי דהתם קאמינא, פירשתי דהנה במקומו שהי' שם רב מרא דאתרא פשיטא שהי' חימום הספד גדול מאד יותר משאר מקומות שלא ראו מעשיו ולא הכירוהו, אבל באמת רב שהי' רבן של כל בני הגולה ושמעתתי' מבדרין בעלמא וגם כולהו עלמא נהנו ומינו בזכותו, לכן צוהו רב על שאר מקומות כן יעשה בכל מקים שיספידנו יאמר עליו שהי' רב גם אצלם מרא דאתרא דהתם קאימנא כנ"ל. ואיתא