זכרון אהרן קמב

אותך לתורה שתהי' עשיר בעצמך ותחזיק לעצמך כל הטוב של התורה שלמדת ושמחת בכל הטוב דייקא, ובזה פירשתי מאמרם ז"ל (ברכות ח) גדול הנהנה מיגיע כפו יותר מי"ש שנאמר יגיע כפיך כי תאכל אשריך וטוב לך ואילו גבי יר"ש וטוב לך לא כתיב ותמוה האי נהנה ע"כ יר"ש הוא, אבל כוונתם דסתם י"ש ת"ח תורתו אומנתו צריך להנות מאחרים להחזיקו לתורה, ובע"כ אחרים נוטלים חלק בתורתו לא כתיב בי' וטוב לך לבדך ושמחת בכל הטוב אבל הנהנה מיגיע כפו כתיב בי' תרתי אשריך בעוה"ז בלא נהמא דכסופא וגם וטוב לך כל הטוב שלך בעוה"ב ושמחת בכל הטוב יהי' לך לבדך ואין לזרים אתך שאינך צריך לחלק לזולתך מתורתך כנ"ל וזה שא"ל לר' אמי עולמך תראה בחייך שתהי' נהנה מיגיעך תמצא כל צרכך כפירש"י תמצא דייקא ולא ע"י אחרים זולתך ממילא אחריתך לעוה"ב: הספד הספד מר על פטירת הגאון מוה"ד יחזקאל בנעט אבדק"ק נייטרא זצ"ל תרט"ו לפ"ק פה ס"ה מאמ"ו הגאון מוהר"י אסאד נ"י גמרא בס"פ חלק דף קי"א הניא ד"א ב"ר יוסי אומר פעם א' נכנסתי לאלכסנדריא של מצרים ומצאתי זקן א' וא"ל בא ואראך מה עשו אבותי לאבותיך מהם טבעו בים מהם הרגו בחרב מהם מעכו בבנין ועל דבר זה נענש משה רבינו שנאמר ומאז באתי אל פרעה לדבר בשמך הרע לעם הזה א"ל הקב"ה על דאבדין ולא משתכחין הרבה פעמים נגליתי לאברהם יצחק ויעקב באל שדי ולא הרהרו על מדותי ולא אמרו לי מה שמך אמרתי לאברהם קום התהלך בארץ וכו' ביקש מקום לקבור וכו' אמרתי ליצחק גור בארץ הזאת וכו' ביקשו עבדיו מים לשתות וכו' אמרתי ליעקב הארץ אשר אתה שוכב עלי' וכו' ביקש מקום לנטות אהלו וכו' ולא הרהרו וכו', ופי' רש"י א"ל חבל על דאבדין ולא משתכחין הפסד גדול יש על חסידים שאבדו ואיני יכול למצוא אחרים חסידים כמותם, שאין אתה כאברהם ויצחק וכו' עכ"ל ולפירושו יש לדקדק דהכי הול"ל בהדיא ולא משתכחין דכוותיהו היינו אחרים כמותם אבל ולא משתכחין סתם משמע על הני דאבדין עצמן קאמר ולא משתכחין לכן נ"ל כוונת חז"ל עפ"י אמרם ז"ל על פסוק וימאן להתנחם יעקב אבינו על בנו יוסף לפי שהי' חי ואין מקבלין תנחומין על החי דגזירה הוא על המת שישתכח מן הלב לאחר י"ב חידש, אבל החי לא משתכח מן הלב, ואם הצדיקים גם במיתתן קרוים חיים עכ"ז אחר שכבר אינו בעוה"ז בגופו משתכח הוא מן הלב לטובת האדם שלא יצטער תמיד, אבל אצל הקב"ה אין שכחה לפני כסא כבודו לזכר עילם יהי' צדיק כי תמיד הוא ית' זוכר חסדי אבות לצדיקים וכמ"ש בת זכור לנו ברית ראשונים וכו' וברית אבות לבנים תזכור ואף דשכחה ממקרי הגוף לא שייך כלפי מעלה ותמיד מעשה האבות גלוים לפניו בזכרונו יתעלה אבל לעת מצוא חיי חי יזכור הוא יתב'