זכרון אהרן קמא

דף ב' נעלם ממנו מדרש זה ומפרש שאין לו לשום אדם לתבוע שכר מהקב"ה מן הדין, כי כל עמלו שיעמול האדם הוא מקבל שכרו במה שהקב"ה מחייתו בכל יום מחזיר לו נשמתו ומזריח לו השמש היינו תחת השמש פי' במקום השמש וזהו שאמר ר"ל פועל בכניסתו משלו פי' כל שכר עמלו שמגיע לו משלו הנה שכרו אתו מיד בכניסתו בזריחת השמש עליו כל היום ושמירת תכונת כל אבריו על מחכונתם בחכמה נפלאה נשתלם כל שכר פעולתו וביציאתו מה שמקבל שכר עוה"ב הוא כילו רק משל בעה"ב הוא הקב"ה על צד החסד שנאמר תזרח השמש יאספון ואל מעונותם ירבצון הוא השכר עלי יצא אדם לפעלו וכו' משלו ומה שמקבל שכר בעוה"ב מה רבו מעשיך ה' דייקא הוא חסד ורחמים כנ"ל:

ובזה מובן כוונתם ז"ל (ברכות י"ז) כי הוו מפטרי רבנן מבי ר' אמי וכו' א"ל הכי עולמך תראה בחייך אחריתך לחיי העוה"ב וכו' נ"ל עולמך תראה בחייך פי' תחשוב שכבר קבלת עולמך שכר פעולתך בחייך היינו במה שמחי' אותך ומזריח לך השמש כל יום, ועי"ז תהי' עובד שלא ע"מ לקבל פרס ועל טוב כוונתך בזה אחריתך לחיי עוה"ב, וזה נ"ל כמי כוונת ר' אבהו כד דמיך אחיו לי' י"ג נהרי אפרסמון אמר כל אלין לאביה ואני אמרתי לריק יגעתי וכו' אכן משפטי וכו' ר"ל שחשב בדעתו שכבר קבל שכרו בזריחת השמש עליו יום יום שהחיהו הקב"ה בעוה"ז שהוא ריק והבל ורימה אכן אחריתו לחיי עוה"ב כנ"ל:

עוד יובן באופן רביעי בפשוט טפי עפ"י שפירשו קדמוננו ע"פ מפי עליון לא תצא הרעות והטוב דפירש הרמב"ם ז"ל בהלכות תשובה הכוונה שהבחירה חפשית ביד אדם כי הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים ועל כל מאורעות גזר הקב"ה על הטיפה מתחלה ואילו צדיק ורשע לא קאמר, אבל עכ"ז אחז"ל הבא לטהר מסייעין לו, והבא לטמא פותחין לו ולכן אמר מפי עליון לא תצא הרעות לשון רבים לא ההתחלה ולא הגמר והטוב לשון יחיד היינו התחלה לא אבל הגמר אחר שהתחיל האדם ובא לטהר מסייעין לו מן השמים ופי' בזה הקול יעקב הפסוק באיוב האניש מאלקי יצדק, ירצה ע"י עזר אלקי לבד יהי' צדיק אתמהה אם הוא לפעמים כן מעושהו שמסייע לו הקב"ה ע"כ יטהר גבר מקודם בא לטהר תחלה מסייעין לו, לפ"ז ה"פ פועל בכניסתו פי' על התחלתו בעבודת ה' שהוא בא מעצמו בבחינתו משלו היא בדין היא שיטול שכרו אבל ביציאתו ר"ל על גמר פעולתו סוף מצותו משל בעה"ב שהי' מסייע לו לגמרי שנאמר תזרח השמש וכו' יצא אדם לפעלו התחלה משלו אבל ולעבודתו עדי ערב גמר פעולתו מסייעין לו מה רבו מעשיך ה' כנ"ל:

גם יובן מאז"ל לר' אמי (ברכות י"ז) הנ"ל עולמך תראה בחייך וכו' ודקדק האלגזי בספרו אהבת עולם אחריתך וכו' בלא וי"ו העטוף משמע דבר אחד היא, ונ"ל דפירשתי המדרש תנחומא פ' תבוא ושמחת בכל הטוב אין טוב אלא תורה וכו' לפיכך משה מזהיר את ישראל עשר תעשר בשביל שתתעשר, עפ"י דמי שלומד תורה ע"י אחרים המחזיקים אותו כיששכר וזבולון ושמעון אחי עזריא, ע"כ גם הת"ח מחלק משכר תורתו לאותן המחזיקים אותו א"כ אינו שמח בכל חלק התירה מה שלמד בעצמו וזה"ש ושמחת בכל הטוב התורה שנאמר כי לקח טוב וכו' ואיך אפשר לשמוח בכל מה שלמד והא בע"כ מגיע חלק ממנו גם להמחזיקים לכן משה מזהיר וכו' עשר בשביל שתתעשר ר"ל ולא תהי' צריך לאחרים להחזיק