זכרון אהרן קלח

הבנתו באמתות ואף אם הוא נגד רצון הבן אשר מחמת חסרון הכרתו בטובת עצמו ימיר רע בטוב והאב האוהב את בני יכפהו ויסרהו עד שיעמידו לבחור בטוב עצמו האמתי ולמאוס ברע אשר נטה אליו מחמת רצינו ותאותו הרעה, והנה השי"ת באהבתו אותנו אין כל פה אשר יכול לספר רוב טובתו אמנם הטובה הגדולה שבכלם היא נתינת תורתו שהיא חיינו ואורך ימינו ורצה השי"ת לגלות ולהודיע שאהב אותנו אהבה עצמיית ולא אהבת רצין ע"כ כפה עלינו ההר כגיגית להודיע שלא מחמת אהבת השלמת חפצנו ורצונינו נתון לנו התורה כ"א באהבתו האמתיית לרוממנו ולגדלנו לעולם וכו' ע"ש דשח"ח, ובזה פרשתי כוונת סיום ברכת התורה באהבה רבה סמוך לק"ש הבוחר בעמו ישראל באהבה היינו במתן תורה כניסח אשר בחר בנו וכו' ונתן לנו את תורתו וכו', באהבה ר"ל ע"י כפיית ההר מוכח אהבה עצמיית והוא זר לטובתינו אעפ"י שאמרו מעצמם נעשה, לכן בדין הוא שגם אנחנו עמו נאהוב את ה' אהבה עצמיית למסור גם נפשנו על קדושת שמו ית', ולכן אנו סומכין מיד ואומרים שמע ישראל וכו' ואהבת את ה' אלקיך וכו' בכל לבבך ובכל נפשך, ומהרש"א בחידושי אגדה פ"ק דע"ז הקשה למה כפה ההר כגיגית הא כבר התנה הקב"ה עם מעשה בראשית שיחזיר העולם לתוהו וכו' ותי' דהיא היא כפיית ההר כדי לקיים התנאי דמ"ב שיחזיר העולם לתוהו ובוהו וזהו שאמר התנא חביבין ישראל וכו' ועדיין חביבין תרתי משמע אהבה עצמיית ואהבת רצון לז"א חבה יתירה דייקא ר"ל החבה היותר גדולה היא אהבה עצמיית נודעת להם דייקא ר"ל בע"כ ע"י כפי' ההר וכלי חמדה דייקא שהם עצמם חמדו לה והקדימו נעשה וכמ"ש בצלו חמדתי וכו' ועכ"ז נותן להם בע"כ ע"י כפי' ובטענה שבו נברא העולם דייקא ר"ל כדי לקיים התנאי דמעשי בראשית כתירץ המהרש"א הנ"ל, וע"כ הטעם כדי להודיע להם חיבה יתירה שאוהב אותנו אהבה עצמיית, וא"כ רצון ה' הוא שגם אהבת ריעים בינינו יהי' אהבה עצמיית לא אהבת רצון לבד וזה"ש ואהבת לרעך כמוך דייקא ופירוש מאי דסני לך מה שאתה רואה בעיני שכלך שהוא רע לחבירך לא תעביד אפי הוא רוצה בכך לחסרון הבנתו והכרתו לא תעבד רצינו כי הוא זה אהבה עצמיית כמוך דייקא וסיים ע"ז אני ה' ר"ל גם אני ה' אהבתי אתכם אהבה עצמיית כנ"ל וממני תראו וכן תעשו מק"ו בן בנו של ק"ו וזה כלל גדול בתורה. אמ"ו נ"י הרחיב עוד לפרש פסוקים ומדרשים בדרשה הלז אבל יען כי הוכיח בהם קצת אנשי הקהלה לא רציתי לכתוב אותם]: דרוש ער"ח אדר דרשה ער"ח אדר פה ס"ה תרט"ז לפ"ק מאמו"ר הגאון מוהרי"א נ"י. בר"פ השוכר את הפועלים במס' ב"מ דף פ"ג אמר ר"ל פועל בכניסתו משלו ביציאתו משל ב"ה שנאמר תזרח השמש יאספון ואל מעונותם ירבצון יצא אדם לפעלו ולעבודתו עדי ערב. ופירש"י ותוס' בשם המדרש בכניסתו לביתו מן המלאכה משלו בשעה שהיא שלו