זכרון אהרן קלב

שאנו עושים הצדקה מביטים אנו במעשים שלנו ויש לנו בושת הפנים כי הלא כל הנתינה שלך היא ואין בה מושל עצמנו מאומה, והנה אם חושב האדם שאינו ניתן כלום משלו כ"א משל הקב"ה אינו עולה על הדעת כלל שירע לבו בתתו לעני אחר שאינו נותן משלו והנה נתון בחולם הוא מקור אבל בספר תורה אין נקודות ויכולים לקרות נתין במלאפים ופירושו כמו הכסף נתון לך במגילת אסתר דפי' נתון במתנה וה"פ נתון תתן לו כל מה שהוא נתון אצלך במתנה הוא וחסד מהקב"ה ולא במשפט הוא הואיל ולא מקיר מזה תתן לו אבל לא ירע לבבך בתתך לו ר"ל באופן זה שתחשוב שאתה היא הנותן לו מתנה אולי ירע לבבך, אבל נתן תתן לו כי אינו שלך רק תן לו משלו ואתה רק שליח מתנה כי בגלל הדבר הזה דייקא יברכך ה' א' בכל מעשיך וכו' כנ"ל ר"ל על גוף הנתינה ועל טיב כוונתך. ועתה היום הנה צעקת עניי עמנו ב"י הנה באה אני באמרם רבי פרנסנו ולמה נגרע תה עירנו מעניי שאר ערי ישראל הקרובים והרחוקים שמקבלים מעות לפרנסתם להיות היוקר גדול, וגם שמעתי יש מתרעמים עלי שלא דרשתי ברבים לזרז ע"ז ושמח אני בזה ע"ד שאמרו ז"ל למנצח זמרו וכו' הקב"ה שמח ואומר נצחוני בני כי התנצלותי על זה ומניעתי עד הנה מלזרז כי חשבתי שיעשו כן מעצמם אם יכולת בידם וגם חשבתי כי לא יועיל עד עתה אזהרתינו להיות הצבור סובלים היו בעול תשלומי מס הערכה מאק"ו יהי' להם התנצלות דמאן וגם בנקל להם להתרעם עלי כולנו על בקשת המעות תמיד יתנו והדר יתנו ועתה זה ימים עוררני ע"ז אקרו"ט עצמם שהם רוצים להיות מצווים ועושים שמח אני כי על זאת הייתי מתאוה שיתעלה רצונכם הטוב וגם שיהי' יכולת בידכם ואין תלוי' הדבר אלא בי להזכירכם ולעורר אתכם כי הורעה מעשות דבר טוב מי שרגיל להטיב היא לאחת משלשה סיבות, או איני יכול או אינו רוצה או יכול ורוצה אבל שוכח ומאחר שיש כאן יכולת ורצון הנני בשמחה להזכירהם מצות הצדקה גדולה היא יותר מכל הקרבנות שכן חיי נפשות תלוים בה, נתן תתן וכו' אפילו מאה פעמים כי בגלל הדבר הזה יברכך ה' אלקיך וכו' הנה העקרים בפ' כ"ב משני דייק בקרא תהלים סי' ק"ו וז"ל ולפי שעיקר הנדבות מבלי תקות גמול הוא עשיית הצדקה נקרא ד' ית"ש עושה צדקות שהיא הפועל היותר נכבד המגיע מול הכרעית ולא נקרא כן על מה שעשה בעת הבריאה אבל על מה שהוא מתמיד לקיים הנמצאים ולהשפיע מאתו תמיד שפע לקיים מציאותם שהוא הנדיבות האמתי ר"ל התודת הטוב וזה"ש הכתוב הודו לה' כי טוב וכו' וסיים שעיקר הטובות הוא כי לעולם חסרו ר"ל התמדת החסד ועל זה נקרא השי"ת עושה צדקה בכל עת אמר הכתוב אשרי שומרי משפט עושה צדקה בכל עת, הנה אחר שכתיב עושה בלשון יחיד ולא אמר עושי ביו"ד בלשון רבים כמו שומרי נראה כי עושה גם על השם פי' כי מלת עושה חוזר אל מלת ה' הנזכר בפסוק שלפני זה והוא הודו לה' כי טוב ור"ל כי ה' הנזכר הוא העושה צדקה בכל עת ואומר אשריהם השומרים המשפט של העושה צדקה בכל עת ויעשו כמוהו כאמרם ז"ל והלכת בדרכיו מה הוא רחים אף אתה רחום וכו' עכ"ל סי' העקרים ודפח"ח. ולי נראה לפרש על סגנון שלו בתוס' ביאור עפמ"ש בס' תומר דבורה שמה"ש מתארים להקב"ה בשם מלך עלוב שגם בשעת