זכרון אהרן קכז

את תורתי אשר נתתי לפניהם, וקשה הלא ידעו הזמנים והנביאים מפשע ישראל הגדולים והנוראים ולמה לא תלו אבדת הארץ בעוונותם ופשעיהם הרבים, ועוד הלא מפורש בתורה ואמרו הגוים על מה עשה ה' ככה לארץ הזאת ומה חרי האף הגדול הזה ואמרו על אשר עזבו את ברית ה' אלקי אבותם וכו' עוד אז"ל חטאו בכפליים ולקו בכפליים קשה להבין ענין חטא בכפליים ועונש בכפליים, ובלאמ"ו לפרש הכל עפ"י ביאור הכורם שעמד לפרש מאחז"ל שאין הקב"ה מצרף מחשבה רעה למעשה חוץ ממחשבת ע"ז שמצטרפת למעשה דהנה כתבו הספרים שהעבירה מצוי' על שני דרכים או מחמת תאוה שמתאוה מאד להנות מהאיסור ההוא ואי אפשר לו לכבוש יצרו שבוער בו כשלהבת אש אבל יודע הוא ומכיר חסרונו ואף מתחרט אח"כ על מעשהו אבל יש שעושה העבירה מזדון לבו וזה לא יתחרט בשום פעם כי הוא מחמת כפירה ר"ל עושה העבירה וזה כוונת הגמרא שבכל העבירות שאין בהם דררא דע"ז כי הם רק מחמת התאוה אין מחשבתו מצטרפת למעשה היינו כל זמן שלא עשה העבירה אף שהתאוה לה במחשבתו לא נחשב לו לעבירה אדרבא יש לו מקום בזה לקבל שכר כיון שהוא מתגבר על יצרו חוץ מע"ז היינו כשיש עם העבירה גם דררא דע"ז שהעבירה נעשתה ע"י כפירה ר"ל אזי אפילו המחשבה בעצמה נחשבת לעוון אם חושב לעשות עבירה מאפקירותא נחשב לו כבר כאלו עשאה, וזהו הכוונה חטאו בכפליים היינו שהי' החטא מזדון הלב לא מחמת התאוה ונחשבה גם המחשבה לעבירה בפני עצמה ולכן נענשו בכפליים על המעשה לבד ועל המחשבה לבד וזהו כוונתם ג"כ באמרם לא חרבה ירושלים אלא על שלא ברכו בתורה תחלה היינו שהעבירות שעשו היו מחמת שהתורה ומציותי' לא נחשבו אצלם כלל לכן הי' עונשם גדול כ"כ אבל אם היו העבירות מחמת תאוה והי' מתחרטים על עוונותם אחרי עשותם אותם לא הי' ירושלם נחרב וזהו ג"כ הכוונה במה שאז"ל שאלו לנביאים ולחכמים על מה אבדה הארץ ולא פירשוהו כי הם לא ידעו מחשבות בני דורם בעת עשותם המזמתה עד שהקב"ה פירשה בעצמו על עזבם את תורתי ולא שמעו בקולי שעוונותיהם אינם מחמת תאוה רק מחמת שאינם רוצים בתורתי ולא לשמוע בקולי, ובזה מבואר מה שדקדקנו במקראות שלפנינו שבתחלה כתב הפסוק ארורים על עוונות מיוחדים היינו כשהם מחמת תאוה ואח"כ כתבה התורה סתם ארור אשר לא יקים היינו מי שיעשה איזה עבירה שתהי' ויעשה אותה מחמת שאינו רוצה לקיים דברי התורה אזי הוא בארור אפילו תהי' עבירה קלה שבקלות. פרשת נצבים אתם נצבים היום כלכם לפני ה' אלקיכם ראשיכם שבטיכם וכו' כל איש ישראל. יל"ד כיון שאמר כלכם למה פרט ראשיכם שבטיכם וכו' ועוד למה אמר עוד כל איש ישראל הלא כבר הזכירם בכלל ובפרט, ושמעתי ביאור נכון ע"ז, כתיב והי' מספר בני ישראל כחול הים אשר לא ימד ולא יספר והקשו בגמרא רישא דקרא לסיפא תחלה אמר והי' מספר ואח"כ אמר אשר לא ימד ולא יספר ומשני כאן בעושין רצונו של