זכרון אהרן קכג

פ' בלק ולכה נא ארה לי את העם הזה כי עצום הוא ממני אולי אוכל נכה בו ואגרשנו מן הארץ וכו' ויוסף עוד בלק שלוח שרים וכו' כי כבד אכבדך מאד לכה קכה לי את העם הזה עיין רש"י החילוק שבין ארה לקבה שארה היא רק להחליש את חבירו ולהמעיט הצלחתו וגבורתו וירד מטה מטה, וקבה היא קשה להאביד זכרו ולהעבירו מן העולם מכל וכל, ולפ"ז יש להבין שבתחלה שלח בלק לבלעם בלשון ארה שהוא קל וכשלא רצה בלעם לבוא לקלל את ישראל שלח לו בלק שיבוא לקללם בלשון קבה שהוא קשה יותר הלא אם לא רצה לקללם אף קללה קלה בלתי רצון ה' איך ישמע לבלק לקללם קללה קשה נגד רצון ה', ושמעתי בשם ח"ס זצ"ל לפרש הענין באופן זה דהנה אם הי' בלעם מקלל את ישראל בלשון ארה שהוא רק להחליש כחם והי' בלק מוכרח עוד ללחום עם ישראל לנצחם הי' הכבוד לבלק שלא היו העולם יודעין כלל שע"י בלעם נחלש כח ישראל רק שהיו אומרים שע"י גבורתו של בלק נצח את ישראל והי' הדבר לבלק לשם ותפארת ולבלעם לא הי' בזה שם ותפארת כי לא היו תולים כלל הדבר בקללת בלעם רק בגבורת בלק אבל אם הי' מקלל בלשון קבה שהוא ח"ו לאבד שם ושארית אזי לא הי' בלק צריך ללחום כלל והי' כל העולם יודעין שקללת בלעם חלה ר"ל והי' לבלעם כבוד וגדולה גדולה עי"ז ולבלק לא הי' בזה שום תפארת ושבח, לכן מתחלה שלח בלק בלשון ארה כדי שיצטרך ללחום עם ישראל ויגיע לו מזה כבוד הנצחון וכאשר לא רצה בלעם לקללם שלח לו פעם שנית שיקללם בלשון קבה שיאבדו ח"ו לגמרי ויגיע הכבוד לבלעם וזה ששלח בלק לבלעם בפעם שנית כי כבד אכבדך מאד כלומר אתן לך הכבוד ויהי' תפארתך בכל הארץ כי הוא אין כוונתו לקנות שם ותהלה רק להנצל מידם, ובזה מבואר נמי ששינה בלעם גם בפעם א' ואמר להקב"ה בלשון קבה לפי שהי' בעל גאוה ורצה שיגיע לו השם והכבוד מזה הענין ולא לבלק ודוק: