זכרון אהרן קכב

שאמרה התורה והי' כי יבואו עליך כל הדברים האלה הברכה והקללה אשר נתתי לפניך והשבות אל לבבך בכל הגוים אשר הדיחך ה' אלקיך שמה ושבת עד ה' אלקיך וגו' ושב ה' אלקיך את שבותך ורחמך וגו' אבל שאר הקדמונים ז"ל לא קבלו דעה זאת כי אמרו שהתם לא נאמר רק בלשון תנאי אם שבת, לפיכך נראה לי שבאמת כאן ע"י מצות פרה אדומה נכתבה מצות תשובה כללי' ופרטי' רק שבתחלה נקדים הספיקות שהם קשים כגידין בפרשה זאת, א' אם שמצות פרה היא חק למה קראה הפסוק חק התורה ולא אמר זאת חקת הפרה כמו שאמר זאת חוקת הפסח וכדומה בשאר מצוות, ב' למה הקפיד הקב"ה על פרה אדומה דווקא וביותר מה שדקדק שתהי' תמימה באדמימות ששתי שערות שחורות או לבנות פוסלות בה, ג' מה שצריך להוציאה מחוץ למחנה, ד' שצריך לשורפה ואת עורה ובשרה ודמה ופירשה, ה' מה שעפרה מטהר טמאים ומטמא טהורים, ונ"ל לישב דבמצות פרה אדומה בכתבה מצות תשובה ולפי שבלעדה אין התורה יכולה להתקיים כמו שאמרנו לכך נקראת חקת התורה כלה, וגם לפי שהחטא היא האם לכל מות ואבדון בעו"ה ובעוה"ב לכן היתה הפרה לדוגמא כמו שאמר במדרש תבוא אמו ותקנח צואת בנה, וצריכה להיות אדומה לפי שהחטא נקרא אדום שנאמר אם יאדימו כתולע כצמר יהיו, וכן מצינו בשעיר המשתלח שהי' לשון של זהורית קשורה בין קרניו שנתלבן אחר הכפרה, והנה בענין התשובה כתיב בספר חובת הלבבות שער התשובה פרק ג' וז"ל אבל במה תהא התשובה מהאדם הראשון שידע גנות מעשהו ידיעה ברורה כי אם לא יתברר לו זה ויבקש ליתן אמתלא למעשהו להקטין העבירה אז לא יעשה תשובה גמורה ואינה מתקבלת לפי שאז לא יכנע את לבבו כמו שיאות לו ולכן אמר גם מרע"ה בתפלתו אנא חטא העם הזה חטאה גדולה ולכך אם נמצא לפרה שתי שערות שחורות או לבנות פסולה כלומר שאין החטא אדומה תמימה שחושב שלא חטא בשלימות אין תשובתו שלמה ורק מי שמודה ועוזב ירוחם ומציל את נפשו, ומדרגה הב' מן התשובה היא עזיבת החטא עזיבה גמורה באופן שלא יבוא אלי' עוד עד שאם יבקש אותה לא ימצאה, לכן צריך להוציא את הפרה אדומה שהיא דוגמת העבירה מחוץ למחנה ולשרוף אותה בשרה עורה דמה גם פרשה עד שתהי' לאפר דבר שאין בו ממש כי כל הדברים שבעולם אם נפסדו ממהותן עוד יצמחו מחדש אבל אפר הוא דבר שלא יצמיח עוד, ואם יעשה כן שיכיר גודל חטאו ותהא אדומה בתמימות לפניו ויעזוב אותה שישרפנה לאפר אז יקבל תשובתו אחר שהתודה עלי' בשברון לב ובחרטה גמורה ונמחה חטאתו אשר חטא כמו שנאמר ושב ורפא לו, אמנם כן אם יאמר האומר אחר שיש רפואה בדוקה לחוטא והיא התשובה אהי' חוטא ושב לזה אמר כל המתעסקים עם הפרה ואפרה וחושבים לעשות עבירות על דעת לשוב אח"כ הם מטמאין את עצמן כי האומר אחטא ואשוב אין מספיקין בידו לעשות תשובה, ורק למי שחטא בלי דעת זה שישוב לזה נתכפר וזהו שהפרה מטהרת טמאין ומטמאה טהורין, ולפי שהחוטא נחשב כמת כמו שאמרו החכמה והנבואה, ואינו יכול להרפא רק ע"י תשובה וזה נרמז בפרה ואפרה לכן לא היו מזין רק על טמאי מתים ולכך נמי אמר תכתוב חטאת היא (להורות ע"ז שהיא מרמזת על התשובה לכפרת העונות והחטאים: