זכרון אהרן קכא

תמימה הא אם יש בה שתי שערות שחורות פסולה וכו' במדרש רבה פ' י"ט תמן תנינן כל העוסקים עם הפרה מתחלה ועד סוף מטמאין בגדים והיא עצמה מטהרת אלא כך אמר הקב"ה גזירה גזרתי חקה חקקתי אין אתה רשאי להרהר אחר מדותי, הנה אם כפי הנראה מפשטי דברי המדרש משמע שאין רשות לאדם לחקור על טעם מצות פרה אדומה כי חוק לישראל היא מ"מ אחר שראינו שגדולי החוקרים והמפרשים היו מיגעים עצמם למצוא טוב נועם ודעת להבנתה, וגם על שלמה המלך ע"ה אמרו שכוונתו במה שאמר אמרתי אחכמה והיא רחוקה ממני זו פרה אדומה משמע שגם הוא טרח לדעת טעמה וסודה וכן אמרו בגמרא שאמר ר' יוחנן בן זכאי לתלמידיו חייכם לא המת מטמא ולא הפרה מטהרת אלא החטא מטמא וכן אמר ג"כ ר' חנינא בן דוסא לתלמידיו ראו בני שאין הערוד ממית אלא החטא ממית (סוכה ל"ג), הנה מזה נראה שר' יוחנן בן זכאי ידע טעם הפרה שאם לא ידע לא הי' יכול לומר חייכם אין המת מטמא ולא הפרה מטהרת אחר שלא ידע טעמה וסודה, ולכן הרשיתי גם אני לעצמי לחוות דעתי בטעם פרה אדומה ופרטי ואען ואומר כיד ה' הטובה עלי כי בוודאי לא הי' כוונתו יתברך להסתיר ולהעלים טעם המצוה מבעלי שכל והאנשים אשר כל מגמתם לדרוש בתורת ה' תמימה: איתא במדרש ילקוט יחזקאל שאלו לחכמה חוטא מה ענשו אמרה חטאים תרדף רעה (משלי י"ג) שאלו לנבואה חוטא מה ענשו אשרה נפש החוטאת היא תמות (יחזקאל י"ח) שאלו לתורה וכו' אמרה יביא קרבן ויתכפר שאלו להקב"ה וכו' אמר יעשה תשובה ויתודה ויתכפר לו דכתיב קחו עמכם דברים ושובו אל ה' (הושע י"ד) הדא הוא דכתיב טוב וישר ה' על כן יורה חטאים בדרך ע"כ, הנה מדברי המדרש הנ"ל ראינו שאין תרופה לחטא רק ע"י תשובה כי מה שהתורה אומרת יביא קרבן הוא רק אם חטא בשוגג אבל על מזיד אין מועיל לו קרבן והנבואה והשכל אומרים שאחר שהאדם העיז פניו לחטוא נגד ממ"ה הקב"ה אין לו כפרה רק במיתה ואבדון רק הקב"ה בחסדו הגדול סולח ומוחל אם ישוב והנה אחר שהחכם מכל אדם גזר ואמר אין אדם צדיק בארץ אשר לא יחטא לפי זה אם לא הי' התשובה הי' כל העולם כולו פגרים מתים והתשובה לבדה היא סמא דחיא ולכך קדמה לבריאת עולם כמו שאנו אומרים אז מאז קדמת תשובה וכו' ואם כן קשה למה לא כתבה התורה מצות תשובה בכל תוקף ועוז ולהזהיר עליו בראש שאר מצות עשה אחר שבלעדה העולם והתורה שהיא תכלית העולם אין יכולה להתקיים, ובבחינה זאת מבאר בעקידה פסוק בי עמך הסליחה למען תורא כלומר אחר שהאדם מועד לחטוא ואין אדם בארץ אשר לא יחטא א"כ כשחטא פעם אחת הוא גברא קטילא ואין לו תרופה א"כ מאז והלאה יעשה מה שלבו חפץ כי שלום יהי' לו מעתה אחר שכבר הוא הולך לינות אבל אם יש תרופה ע"י תשובה יתאמץ בכח עוזו לעשות תשובה ויתחרט ולא יחטא עוד, וזה שאמר כי עמך הסליחה צריכה להיות על כרחך למען תורא מכאן ולהבא ולא יחטא עוד מפני היראה וא"כ הדרא קושיא לדוכתא למה לא נכתבה התשובה למצות עשה ואף שהרמב"ם ז"ל מנה באמת אותה בתוך מצות עשה והיא בנה