זכרון אהרן קכ

באת לזרוע אמר לה שדך לא תזרע כלאים באת לקצור א"ל הניחי לקט שכחה ופאה באת לעשות גורן א"ל תני תרומה מעשר ראשון ומעשר עני הצדיקה עלי' את הדין מה עשתה מכרה את השדה ולקחה שתי כבשות ללבוש מגיזותיהן וליהנות מפירותיהן כיון שילדו בא אהרן ואמר תני לי את הבכורות הגיע זמן גיזה אמר תני לי ראשית הגז אמרה אין בי כח לעמוד בפני איש הזה הריני שוחט אותם ואוכלם כיון ששחטה אותם אמר תני לי הזרוע והלחיים והקיבה אמרה אפילו ששחטתי אותם לא נצלתי ממנו הרי הם עלי חרם אמר תני לי שנאמר כל חרם בישראל לך יהי' נטלם והלך לו והניחה בוכה היא ושתי בנותי' אריך כדי הא בזתא עלובתא כל כך היו עושין ותולין בהקב"ה, מזה בראה שכוונו חז"ל לגלות מה שבלבם של קרח ועדתו שבאו לחלוק ולדבר דופי על הקב"ה ועל התורה שהרי בזמן ההיא לא הי' חריש וקציר וגם עדיין לא נתבארו כ"ד מתנות כהונה, אבל שמו דבריהם לעורר על התורה כלה בדברים כאלו ולהסית את העם על משה לאמר שלא מפי הגבורה דבר אליהם ולזה אמרו אל משה ואהרן רב לכם כי כל העדה כולם קדושים כלומר אם הי' האמת אתכם במה שתלמדו אותנו תורה ומצות הי' די לכם אם זכיתם להשיג שכל העדה כולם קרושים שמקבלים דבריכם אבל מדוע תתנשאו את עצמכם ותגביהו אתכם לעשות לכם מן התורה ועל ידי' פרנסה ועל זה השיב לו מרע"ה בוקר כלומר אחר שתקבל ענשך על מה שחלקת אתה וכל עדתך על ה' ויודע ה' את אשר לו דהיינו בפרשה שאחרי זה פרשה של מתנות כהנים ולוים יודיע ה' כי התרומות והמעשרות הם שלו וכהנים משולחן גבוה קא זכו כי הוא האדון ולו הארץ ובני ישראל רק כאריסים אצלו וזה שכתב שם ואני הנה נתתי לך את משמרת תרומותי שגם כל חלב תרוש ויצהר אשר יתנו לה' וביניהם בכורי כל אשר בארצם אשר יביאו לי לך יהיו וגם את הקדוש כלומר גם מה שהקדישו וגם כל חרם אשר יחרימו לה' לך יהי' ואת אשר יבחר בו ה' יקריב אליו כלומר ה' יקריב כל הדברים האלו למי שיבחר בו ולא כמו שאמרת שמיד ישראל יקבל הכהן את המתנות האלו, וגם במעשר של לוים כתיב כי את כל מעשר בני ישראל אשר ירימו לה' נתתי ללוים לזה אמר מרע"ה לא חמור אחד מהם נשאתי וגו' ואולי קבעו חכז"ל ההפטרה לפ' זו קפיטל י"א בשמואל ששם אמר גם הוא כשהיו ישראל מבקשים להמליך עליהם מלך כתיב שם אני התהלכתי לפניכם מנעורי עד היום הזה הננו ענו בי נגד ה' ונגד משיחו את שור מי לקחתי וחמור מי לקחתי את מי עשקתי את מי רצותי ומיד מי לקחתי כופר וגו' ואפשר שזה כוונת המדרש במה שאמר מה ראה קרח לחלוק עם משה ראה שיצא ממנו שמואל דהיינו שדברי שמואל לקח לו לאמתלא לטעון נגד משה ואהרן (היינו שצריך כל מנהיג ישראל להיות כשמואל לבלי להנות מאומה מצאן מרעיתו ומשה אמר לו שהנאתו אינה מישראל רק משולחן גבוה קא זכי: פ' חוקת וידבר ה' אל משה ואל אהרן לאמר זאת חוקת התורה אשר צוה ה' לאמר וגו' ויקחו אליך פרה אדומה תמימה. במדרש