זכרון אהרן קיט

ולהפחית כבודם אצל ישראל וזה כוונת המשנה כל מחלוקת שהיא לשם שמים סופה להתקיים היינו שכוונת החולקים במחלוקתם כדי שיתקיים הענין שהם חולקים עליו ע"י שיתברר אמתת הענין וא"כ תכלית וסוף כוונתם הוא שיתקיים הדבר כמו במחלוקת שמאי והלל שהיו כוונתם שיתקיים ויתברר אמתת הדין וההלכה אבל מחלוקת שהיא שלא לש"ש אין כוונתם שיתקיים הדבר שהם חולקין עליו ואודותיו ושיתברר הענין לאמתתו כ"א אפילו יודע בוודאי שהאמת אינו כדבריו ולא יתקיימו דבריו כי האמת כדברי השני אעפי"כ הוא חולק לקנטר ולהכעיס חבירו כמו במחלוקת קרח ועדתו שידע בוודאי שמשה ואהרן נבחרו מאת ה' ושהם ראוין לגדולתם ואעפי"כ חלק עליהם כדי לקנטרם ולא כדי שיתקיימו דבריו: ויקח קרח בן יצהר בן קהת בן לוי ודתן ואבירם וגו' ויקהלו על משה ואהרן ויאמרו אליהם רב לכם כי כל העדה כולם קדושים ובתוכם ה' ומדוע תתנשאו על קהל ה', וישמע משה ויפול על פניו וידבר אל קרח ואל כל עדתו לאמר בוקר ויודע ה' את אשר לו ואת הקדוש הקריב אליו ואת אשר יבחר בו יקריב אלו. צריך להבין ולחקור בדברים התמוהים האלה בפרט שנאמרו מפי אנשים אשר הכתוב מעיד עליהם שהם נשיאי העדה קריאי מיעד אנשי שם מה הי' כוונתם במה שאמרו רב לכם כי כל העדה כלם קדושים וכי באמת כלם קדושים היו הלא כמה פעמים חרה אף ה' בהם לכלותם במעשה העגל בקברות התאוה במרגלים ולולא מרע"ה הי' עומד בפרץ לפניהם מהשחית היו תמו ונכרתו מן העולם, ומה טעם של ומדוע התנשאו וגומר הלא הכתוב מעיד על מרע"ה שהי' עניו מאד מכל אדם בי צריך לפרש כוונת מרע"ה מה שאמר בוקר ויודע ה' את אשר לו ואת הקדיש הקריב אליו ואת אשר יבחר בו יקריב אליו כפי הנראה הי' די אם הי' כתוב ויודע ה' את אשר יבחר לו מה טעם לאריכת הדברים האלה ובפרט שטענתם הי' שאינם צריכים כלל לשום מנהיג וראש אשר ינהיגם, ונ"ל לבאר דהנה אחד מן הדברים שכתב הרמב"ם ז"ל שיש לבחון את האדם אם הוא איש ישר ונאמן רוח למשל אם בא איש חכם ורצה ללמוד אותנו חכמה ודעת הוא אם אנו רואים שלא בא לבצע כסף וגם איני מבקש שום גמול כי לא לכבוד עצמו הוא דורש אז דבריו נשמעים ויכנסו דבריו בלב השומעים כמו שאמר הכתוב מי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו כי מלאך ה' צבאות הוא ואמרו בגמרא אם הרב דומה למלאך ה' כלומר שאינו מבקש שים תועלת ותכליתו רק לש"ש אז תורה יבקשו מפיהו ואם לאו אל יבקשו, וכן יתרו יעץ למרע"ה ואתה תחזה מכל העם אנשי חיל יראי אלקים אנשי אמת שונאי בצע וגו' ושפטו את העם וגו', והנה מתוך תשובתו של מרע"ה וגם מן הפרשה שאחר בליעת קרח ואחר פריחת מטה אהרן נכתבה פרשה של תרומה ומעשר הקדש וחרם וכל מתנות כהונה מזה נראה בעליל שטענת קרח ועדתו על משה הי' בשביל שצוה להם שיתנו תרומות ומתנות לכהן ודברי המדרש תנחומא בפרשה זו מסכימים לזה שהפליגו ובדו מלבם עניני לצבות במא שאמר אלמנה אחת היתה בשכונתו ולה שתי נערות יתומות והי' לה שדה ושור וחמור באת לחרוש אמר לה משה לא תחרוש בשור ובחמור יחדיו