זכרון אהרן קיז

ותלאה ברצונו של משה כמו שכתב רש"י ז"ל שלח לך לדעתך אני איני מצוה לך אם תרצה שלח, וביותר צריך להבין אחר שראה מרע"ה שע"י שליחת הרגלים באה צרה גדולה על ישראל למה חזר ושלח פעם אחר מרגלים כמה שכתוב וישלח משה לרגל את יעזר וגם ביהושע כתיב וישלח שנים אנשים מרגלים חרש לאמר לכו וראו את הארץ ואת יריחו והיותר תמוה שצוה מרע"ה למרגלים ודקדק עמהם בכל פרטי דברים החזק הוא הרפה המעט הוא אם רב הטובה אם רעה הבמחנים אם במבצרים השמנה אם רזה היש בה עץ אם אין שנראה שלא האמין משה ח"ו לדברי הקב"ה שהבטיח את אבותינו אברהם יצחק ויעקב וגם על ידו שיביא אותנו אל ארץ זבת חלב ודבש ויתן אותה לנו לנחלה עוד קשה מה שקרא להושע בן נון יהושע קודם שהלכו המרגלים בשליחותם הא לא ידע אז שיוציאו דבה על הארץ שיהי' צריך לומר לו יה יושיעך מעצת מרגלים ואם ידע זאת בנבואה למה שלחם: ונ"ל דידוע שהתורה הקדושה היא עני' במקום זה ועשירה במקום אחד, והנה במשנה תורה מצינו הטעם מה שהביאו למרע"ה לשליח מרגלים ושם נאמר ראה נתתי לפניך את הארץ עלה רש כאשר דבר ה' אלקי אבותיך לך אל תירא ואל תחת ותקרבון אלי כולכם ותאמרו נשלחה אנשים לפנינו ויחפרו לנו את הארץ וישיבו אותנו דבר את הדרך אשר נעלה בה ואת הערים אשר נבוא אליהן ופירש"י ז"ל אין דרך שאין בו עקמומיות ואת הערים אשר נבא אליהן תחלה, הנה מפסיק ראשון נראה ממה שאמר הקב"ה ראה נתן ה' אלקיך לך את הארץ עלה רש שאין צריך למרגלים שכבר הארץ נתונה בידיהם אבל הם לא האמינו בה' ולזה קרבו כולם לפני משה ופירש"י בערבוביא זקנים דוחפים את הילדים וילדים דוחפין את הזקינים ואמרו נשלחה אנשים לפננו ולא זו הדרך לשלוח מרגלים שכל העם מקטן ועד גדול ידעו הדבר רק השר והמושל דרכם לשלוח מרגלים בסתר כמו ששלח יהושע שני אנשים חרש אבל לדבריהם נתנו פני הראות שאינם רוצים במרגלים רק להכין להם הדרך ולראות איזה מקומות שיבואו שמה תחלה ובדבריהם הכחישו את מעשיהם שבאו כולם בערבוביא, והבוחן כל עשתומת הי' יודע את רוע מחשבתם אלא שלמשה הי' ספק ולכן אמר הקב"ה שלח לך אני איני מצוה לך אבל אתה שאינך יודע מה בסתר לבם שלח לך ולמען דעת כונתם בחן אותם במה שציום לראות הארץ מה ביא הטובה או רעה החזק או הרפת וכל פרטי הדברים ככתוב והיו צריכים לאמר הלא הקב"ה הבטיח את אבותינו וגם לנו שהיא ארץ זבת חלב ודבש וגם שהוא יביא אותנו שם בכחו הגדול האינך מאמין בדבריו והאיך נאמין אנחנו שמפיך אנו חיים ואם כן כולנו אבדנו אבל הם שתקו ולא אמרו דבר אלא קבלו השליחות בסבר פנים יפות מזה ידע משה שבלבם להוציא דבה רעה על הארץ ולהתעות את לב העם לכן התפלל על הושע וקרא אותו יהושע שהשי"ת יושיעו מעצת מרגלים וגם כלב הי' משתיק את העם אל משה ואמר וכי זו בלבד עשה לנו בן עמרם והלא גדולה מזו עשה לנו שקרע לנו את הים והגיז לנו את השלו והוציאנו ממצרים אם חפץ בנו ה' והביא אותנו והאיך אתם אומרים אפס כי עז העם ודוק: