זכרון אהרן קיד

לו כנ"ל וגם תירוץ כנ"ל ולכן הוכיח מכאן שאין מזווגין לאדם אלא לפי מעשיו שמפני מעשה של האדם שלא נתן מתנות לכהן זיווגו לו מן השמים אשה כזאת שתשטה ויצטרך להביאה לכהן: יברכך ה' וישמרך. פירש"י יברכך בממון וישמרך מן המזיקין נראה לבאר המשך שני ברכות הללו דאיתא בספרים מה שנמצאו אנשים בעלי הון רב ועינם רעה ליתן לעניים וסוגרים דלתותיהם בפניהם ומעלימים עין מן הצדקה היא שמפני רוע מעלליו נכנס תחת רשות המזיקין והם שולטים על כל אשר לו לכן אין לו שליטה על ממונו לתת ממנו לעניים כי אינו יכול להוציא כספו מיד המזיקין השולטים עליו וזהו שברך לישראל יברכך בממון שיהי' לך עשירות וגם ישמרך מן המזיקין שלא שהא תחת ממשלתם ויהי' כשפך בידך ורשותך לעשות בו צדקה וחסד: פ' בהעלותך וישמע משה את העם בכה למשפחותיו איש לפתח אהלו ויחר אף ה' מאד ובעיני משה רע והאספסוף אשר בקרבו התאוו תאוה וישבו ויבכו גם בני ישראל ויאמרו מי יאכילנו בשר זכרנו את הדגה אשר נאכל במצרים חנם וגו' ועתה נפשנו יבשה אין כל בלתי אל המן עינינו וכו' ויאמר משה אל ה' למה הרעותה לעבדך ולמה לא מצאתי דן בעיניך לשום את משא כל העם הזה עלי האנכי הריתי את כל העם הזה אם אנכי ילדתיהו כי תאמר אלי שאהו בחיקך כאשר ישא האומן את היונק על האדמה אשר נשבעת לאבותיו מאין לי בשר לתת לכל העם הוה כי יבכו עלי לאמר תנה לנו בשר ונאכלה וגו' אם מצאתי חן בעיניך ואל אראה ברעתי ויאמר ה' אל משה אספה לי וגו' ואל העם תאמר התקדשו למחר ואכלתם בשר כי בכיתם באזני ה' לאמר מי יאכילנו בשר ונתן ה' לכם בשר ואכלתם לא יום א' תאכלון ולא יומים וגו' עד חדש ימים עד אשר יצא מאפכם יען כי מאסתם את ה' אשר בקרבכם לאמר למה זה יצאנו ממצרים, ויאמר משה שש מאות אלף רגלי העם אשר אנכי בקרבו ואתה אמרת כשר אתן להם ואכלו חדש ימים הצאן ובקר ישחט להם ומצא להם וגו' ויאמר ה' אל משה היד ה' תקצר עתה תראה היקרך דברי אם לא וגו' ויקם העם כל היום ההוא וכל הלילה וכל היום המחרת ויאספו את השלו הממעיט אסף עשרה חמרים וישטחו להם שטוח סביבות המחנה הכשר עודנו בין שניהם טרם יכרת ואף ה' חרה בעם וגו' ויקרא את שם המקום וגו'. להבין דברי הפרשה הזאת שכלה מוקשה, א' לאיזה צורך בקשו לאכול בשר אחר שהי' להם המן שטעמו בו מה שהיו רוצים לפי דברי חז"ל וגם הפסוקים מעידין עליו שהי' כצפחית בדבש ולשד השמן ב' למה לא הלכו אל משה לבקש ממנו בשר כמו שעשו כמה פעמים רק בכו למשפחותם איש לפתח אהלו ולמה לא המתין משה עד שיבואו אצלו והוא מיהר לקטרג עליהם אצל הקב"ה וכמו שאמר בספרי בכל מקום הקב"ה מנמיך ומשה מגביה וכאן משה מעיך וגו' ג' מה שאמר מאין לי בשר וגו' כי יבכו עלי לאמר תנה לנו בשר ונאכלה הלא עדיין לא בקשו ממנו ולמה אמר כי יבכו לשון עתיך, ד' מה