זכרון אהרן קיב

למקום פלוני אני הולך לבית דירה פלוני אני הולך והיו רגלי מושיבות אותי לבתי מדרשות, והמדרש מחוסר הבנה, גם מה קישור יש לו לפסוק אם בחקותי. ונלאמו"ר דהנה להלן כתיב ונתתי שלום בארץ ופירש"י שמא תאמרו הרי מאכל והרי משקה אם אין שלום אין כלום לזה אמר ונתתי שלום בארץ וכ' הרמב"ן דזה אינו קאי על השלום מן האויבים החצונים דכבר נאמר וחרב לא תעבור בארצכם אלא זה שלום בין איש לרעהו ע"כ, וק' דכיון דהבטיחם השי"ת על שפע וברכה ממילא יהי' שלום בין איש לרעהו דרוב המחלוקת הם באין רק ע"י צוק העתים שעין ברי' צרה בחברתה לכן נראה דשלום זה הנאמר בקרא הכוונה עפ"י מה שאחז"ל אין אדם מת וחצי תאותו בידו יש לו מנה רוצה מאתים וא"כ כל ימי האדם רעים ומלא מכאובים ויש עושר שמור לבעליו לרעתו כי בהיותו עני לא ביקש רק מעט וזה הי' בידו להשיג אבל כשיש לו מה שביקש מבקש כפלים מה שאין בידו עוד להשיג ועי"כ יחיו חיי צער ואין שלום לו בפנימיית נפשו ולבבו לא כן האדם אשר ברכת ה' תבוא עליו ישמח בחלקו ומסתפק במה שנתן לו השי"ת עליו נאמר וידעת כי שלום אהלך וזה כוונת הכ' ועבדתם את ה' אלקיכם ובירך את לחמך ואת מימך והסרותי מחלה מקרבך דלכאורה נראה כאומר לחבירו אם תעבוד אותי חנם איני מעניש אותך ולפי הנ"ל יכוון הכ' לומר שיברך כל אשר לך ויסר גם המחלה אשר בקרבך בקרב לבך אשר תמיד תכסיף לאסוף יותר ויותר ואינך מסתפק במה שיש לך את המחלה הזאת אסיר מקרבך וזה הכוונה בדברי הגמ' שמא תאמר הרי מאכל והרי משתה ואם אין שלום פנימי אין זה שוה כלום כי העושר גורם לו תאוה יותר גדולה לאשר אין ידו משגת עוד לזה הבטיח הכ' ונתתי שלום בארץ היינו שלום פנימי בתוך הלב מדת ההסתפקות אך כל זה הוא במילי דעלמא אבל במילי דשמיא לא יסתפק האדם במיעוט כ"א יהי' כל מה שעשה מצוות ומע"ט ולמד תורה מעט בעיניו וכדמצינו בר' יוחנן בן זכאי שקודם פטירתו בכה ואמר איני יודע באיזה דרך מוליכין אותי והיו מעט בעיניו כל תורתו ועבודתו וזהו שאמר הכתוב אם בחקותי תלכו שתשתדלו תמיד לילך למדרגה יותר גבוה ממה שאתם בה, וזהו ג"כ הכוונה במה שאמר דוד בכל יום אני אומר לבית פלוני ולמקום פלוני אני הולך אין אני מחפש לי מקומות ובתים אחרים רק אני מסתפק במקומות ובתים שהלכתי בהם כבר לע ין מילי מעלמא אבל במילי דשמיא אשיבה רגלי אל עדותיך אני שב תמיד מחדש אל עדותיך ואיני מסתפק במה שיש לי כבר כי אני משתדל תמיד להוסיף בתורה ובמצוות: עוד יבואר דהנה העולם מתנהג בב' דרכים האחד הוא דרך הטבע והיינו ע"י עבודה רבה וקשה ותחבולות מסחר ועוברי ימים ונהרות כי קשה מזונותיו של אדם כקריעת ים סוף והדרך הב' הוא דרך הנסיי שהקב"ה מפרנס לאוהביו ולשומרי מצוותיו על דרך נס כמו שעשה לאבותינו במדבר שנתן להם מן והבטיח השי"ת אותנו על העתיד בתורתו הקדושה שאם נלך במצוותיו יקיים אותנו על הדרך הזה וזה שאמר אם בחקותי תלכו וגו' ונתתי גשמיכם בעתם וגו' וישמור אותנו מאויבנו כמו שכתוב ורדפתם את אויבכם ונפלו לפניכם לחרב