זכרון אהרן קח

ולי נראה לתת טעם נכון לזה שלכאורה צריך להבין שמאחר שהאדם סיגף א"ע בחמשה עינוים קשים ביוה"כ וכש"כ לעת מנחת ערב כבר חלף והלך לו היצר הרע של עריות ובפרט מאותן עריות שכתובין באותה הפרשה ערות אביו ואמו ואחותו וגו' שבלאו הכי אין אדם מתאוה להם כ"כ, ועוד צריך להבין למה מתחילין ג' פסוקים קודם הפרשה ונ"ל לבאר דאנו אומרים בסליחות דערב ר"ה אל תבוא במשפט עמנו כי לא יצדק לפניך כל חי וכו' והוא ישפוט תבל בצדק ידין לאומים במשרים מלפניך משפטנו יצא עיניך תחזינה משרים ולכאורה קשה רישא לסיפא בתחלה אמר אל תבוא במשפט עמנו ולבסוף אמר מלפניך משפטנו יצא ונ"ל לישב דהנה אם אנו באין לדון ולומר על אדם אם הוא רע או טוב אין אנו יכולין לומר עליו שהוא צדיק וישר בהחלטה ובאמת רק בערך שאר בני אדם שאינם צדיקים כמוהו אבל על דרך האמת אין אדם צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא ואמר הכתיב הן שמים לא זכו בעיניו ואף כי שוכני בתי חומר וכן הן בקדושיו לא יאמין ובמלאכיו ישים תהלה ואף כי אנוש רימה וזה שאנו אומרים אל תבוא במשפט עמנו כלומר עמנו לבד כי אז בוודאי תמצא אותנו בעלי מומין רעים וחטאים כי לא יצדק לפניך כל חי לכן אנו מבקשים מהש"י הוא ישפוט תבל בצדק ידין לאומים במשרים כלומר אם הוא ידין אותנו עם שאר יושבי תבל ואומות העולם אז מלפניך משפטנו יצא ועיניך תחזינה משרים כי לערך שאר אומות העולם אנו צדיקים וישרים:

ושמעתי על החסיד ובעל מקובל מו"ה משה טייטעלבוים ז"ל שהלך עם עכו"ם אחד בעיוה"כ לבית היין וציוה שיתנו לו לשתות כל זמן שהוא רוצה לשתות והוא ישלם עבורו והעכו"ם עשה את שלו ולמחרת ביוה"כ נטל אותו משם והביאו עמו לביהכנ"ס ולא יכול הגוי לעמוד על רגליו מתוך שכרות ונפל לארץ אז אמר הצדיק א"ל רבש"ע ראה גם ראה החילוק הגדול שיש בין עמך ישראל שעומדים לבושים בקיטל ומעוטפים בטלית ומבקשים רחמים מלפניך שתמחול ותסלח להם וזה הערל הטמא מושכב לארץ בשכרותו ואינו יכול לזוז ידיו ורגליו, וכהחזיון הזה יש לומר גם כאן דהנה כל חודש אלול וי' ימי תשובה באנו לבקש רחמים וחסד מלפני הקב"ה בתשובה ותפלה וצדקה דהיינו צום קול ממין ובזכות אבותינו והצדיקים הקדושים אשר מסרו נפשם על קדושת שמו הגדול ומה יש לנו עוד לזעוק לפני המלך ומפחד לפני יושב תהלות שמא כל זה לא שוה לנו למחול לנו כי רבו פשענו מלמנות לא נשאר לנו רק אחד והוא לזכר לפניי רשעת ותועבת של אומות אחרים ולערכם אנו חשובים צדיקים ומעתה יוציא לאור משפטנו ולכן קורין לפניו דייקא כמעט בתפלה אחרונה של יוה"כ בתפלת מנחה פרשת עריות ולא לנו שהקב"ה בעצמו העיד על האומות גודל רשעתם והודאת בעל דין כמאה עדים דמי ומתחיל ג' פסוקים קודם הפרשה ששי וידבר ה' אל משה וגו' כמעשה ארץ מצרים אשר ישבתם בה לא תעשו וכמעשה ארך כנען אשר אני מביא אתכם שמה לא תעשו ובחוקותיהם לא תלכו את משפטי תעשו וגו' איש איש אל כל שאר בשרו לא תקרבו לגלות ערוה וגו' והזכיר משכב זכור ומעביר בנו ובתו למולך מסיים אל תטמאו בכל אלה כי בכל אלה נטמאו הגוים אשר אני משלח