זכרון אהרן קז

על עוון הדור כמו שאמרו ז"ל ששאל אברהם אבינו אם אין ביהמ"ק קיים במה יתכפרו בני אמר הקב"ה הנני נוטל צדיק אחד מביניהם ויהי' במקום קרבן וכמו שנאמר זבחי אלקים רוח נשברה וכו' והחילוק שיש בין חלו השני פירושים הוא אם אסיפת צדיק הוא מפני שלא יראה ברע א"כ אם יש כמה צדיקים בגדר זה ג"כ נאספים אכן אם מיתת צדיק הוא לכפר על עוון הדור א"כ די לפעמים בצדיק אחד וזה שאמר הקב"ה הנני נוטל צדיק והנה מה שמתו שני בני אהרן מכח זה מוכח דבשביל שלא יראו ברעה נאספו א"כ מזה הוכיח משה שהם גדולים ממנו ואהרן מפני שמשה ואהרן נשארו ואין זה כי אם שאינם צדיקים וחשובים כ"כ כמו נו"א: פ' אחרי וכפר על הקודש מטומאת בני ישראל ומפשעיהם לכל חטאתם וכן יעשה לאהל מועד השוכן אתם בתוך טומאותם וכל אדם לא יהי' כאהל מועד בבואו לכפר בקודש עד צאתו וגו' ויצא אל המזבח אשר לפני ה' וכפר עליו וגו' וכלה מכפר את הקודש ואת אוהל מועד ואת המזבח וגו' צריך להבין לשון הכתוב וכפר על הקודש מטומאות בני ישראל וכו' וכן יעשה לאהל מועד וכן על המזבח כי לפי הפשוט להיפך הי' לו לומר וכפר על בני ישראל מטמאת הקדש ומפשעיהם לכל חטאתם כי אם ישראל חטא המקדש והאהל מועד והמזבח מה חטאו שיכפר עליהם ונ"ל לבאר לענ"ד דידוע בראשית ברא אלקים את השמים ואת הארץ בשביל ישראל ובשביל התורה שנקראו ראשית ודא ודא אחת היא שכל זמן שישראל עושים רצונו של מקום שמים וארץ עושים תפקידם ונברכו בם כל משפחות האדמה, ואם ח"ו אינם עושים רצונו של מקום אז כתיב ונתתי שמיכם כברזל וארצכם כנחושה וכן ראינו לאחר שחטא אדם בעץ הדעת כתיב ארורה האדמה בעבורך וגבי קין כתיב כי תעבוד את האדמה לא תוסיף תת כחה לך וכן בסוף פרשתינו ותטמא הארץ וגו' ותקיא את יושבי' כי קדושת ארץ ישראל אינה יכולה לסבול אנשים טמאים וחטאים ומכש"כ ועאכו"כ מקום המקדש ואהל מועד ומזבח שקדושתן גבוה מעל גבוה ונטמאו בכל השנה שהניחו לילך לשם אנשים טמאים ופושעים לזה צריך הכה"ג בתחלה לכפר על המקדש ועל אוהל מועד השוכן אתם בתוך טומאתם וגם על המזבח יכפר ואח"כ יכפר בעדו ובעד ביתו ואמר וכל אדם לא יהי' באהל מועד בבואו לכפר על הקדש כי אין קטגור נעשה סנגור כי האדם גרם להם הטומאה ודוק: ליוה"כ מגילה פרק בני העיר דף ל"א איתא שביום הכפורים למנחה קורין בפ' עריות באחרי מות. וכתבו רש"י ותוס' וגם בטו"ז או"ח סי' תרכ"א טעם לזה.